2 באפריל 2025
השלטון המקומי בישראל כולל 259 רשויות, 77 עיריות, 127 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות. מידת ריכוזיות השלטון המרכזי בישראל היא הגבוהה בין מדינות ה -OECD. סקר של מכון תכלית שבוצע לאחר השבעה באוקטובר מעלה כי למעלה משלושת רבעי מהציבור מצהירים על שביעות רצון גבוהה או בינונית מתפקודן של הרשויות המקומיות. אותו סקר הצביע על כך שכמעט 80% מעדיפים לקבל שירותים חברתיים מהרשות המקומית במקום מהממשלה ומסכימים כי יש להעביר לרשות המקומית שלהם יותר סמכויות ואחריות בנושא הביטחון האישי והחינוך. רוב בציבור סבור כך גם לגבי מקומה של הדת במרחב הציבורי.
שנות הקורונה ומלחמת חרבות ברזל הציבו חלון הזדמנויות למימוש חזון של העצמת השלטון המקומי. המנהיגים האזוריים נתפס בעיני הציבור כגורם אמין ומצליח לניהול המרחב המקומי, במיוחד בהשוואה לממשלה. הגיע הזמן לשנות את כיוון הספינה – ולהעביר סמכויות מהשלטון המקומי למרכזי.
ממשלת הסכמות לאומית ששמה את אזרחי המדינה במרכז, שמכהנת לאורך קדנציה מלאה ויש לה לגיטימציה רחבה, תוכל להוביל זאת. ראש ממשלה שיאמין ברפורמה הזו ולא יפחד מאיבוד סמכויות שמביאות גם שליטה בג'ובים ויכולת השפעה – יוכל להוביל את התיקון הזה.
עקרונות ראשונים לרפורמה ביחסי השלטון המרכזי והמקומי:
1. עיגון נורמטיבי: רובד שלטוני עצמאי ולא ידה הארוכה של הממשלה – ביזור סמכויות אמיתי מתחיל בהכרה נורמטיבית-ערכית בחשיבותו של השלטון המקומי כרובד שלטוני במארג הדמוקרטי. לשם כך, דרושה הסדרה בחקיקה של מעמד השלטון המקומי כרשות שלטונית.
2. הגברת הסמכות והאחריות – הרחבת סמכויות הרשויות המקומיות בתחומים כמו תכנון עירוני, חינוך, רווחה, תחבורה ופיתוח כלכלי תאפשר להתאים את המדיניות לצרכים הייחודיים של כל קהילה.
3. בניית תשתית למחוזות – החלוקה של השלטון המקומי ללמעלה מ-250 רשויות בגדלים משתנים מחייבת התייחסות אזורית. לשם כך, הממשלה תפעל ליצירת תנאים למיסוד תפיסת אזוריות במקומות ובתחומים המתאימים כחלק מקביל למאמץ ביזור הסמכויות.
4. טיוב הפיתוח הכלכלי והגברת היעילות – רשויות מקומיות יוכלו לנקוט מדיניות מותאמת לשוק המקומי ולעודד יזמות וחדשנות בשירותים ובפרויקטים כלכליים. מהלך זה יחזק את הצמיחה הכלכלית ברמה המקומית והלאומית כאחד.
5. חיזוק העצמאות הכלכלית – יש להתאים את עצמנו למצב במדינות הדמוקרטיות המתקדמות ולהרחיב את סמכויות ניהול הכספים ברשויות המקומיות.
6. ביזוריות כפתרון למתחים בחברה הישראלית – העברת סמכויות בתחומים שונים, כמו תחבורה, חינוך, שירותי דת ועוד – יאפשרו העברת מחלוקות ערכיות מהרמה הארצית לרמה המקומית והאזורית, מה שיפחית את עוצמת הקונפליקטים הלאומיים וייצור מרחב גמיש יותר לדיאלוג בקהילות. הרשויות המקומיות, בזכות הקרבה לתושבים, ינהלו מרחבי שיח ישירים בין התושבים שהוכחו בעולם כמאפשרים פתרונות מותאמים לצרכים הייחודיים של קהילותיהן.
7. חיזוק הדמוקרטיה המקומית – יש לחזק את מעמד חברי המועצה, להעניק להם גמול וסמכויות, להגדיר תקן יו"ר אופוזיציה, לחזק סמכויות ביקורת וקבלת מידע מגורמים מקצועיים ברשות. בנוסף יש לעודד תמריצים לשיתוף ציבור מהותי ולמיסוד יכול השפעה של קהילות מקומיות.
8. מיסוד עקרונות מנהל תקין – רפורמה ביזורית חייבת להיתמך במהלכים לחיזוק הפרדת הרשויות, ובכלל זה ביסוס מעמדה וסמכויותיה של המועצה הנבחרת והגברת חובות הדיווח והשקיפות לתושבים וחיזוק האחריותיות של הנבחרים כלפי בוחריהם. חשוב ליצור הפרדה ברורה בין סמכויות מקצועיות של רישוי ואכיפה לבין השפעה ישירה של הדרג הנבחר בשלטון המקומי, כדי להבטיח ניהול תקין ולמנוע ניגודי עניינים.
9. הגברת האפקטיביות של האכיפה הממשלתית – כדי להבטיח תהליך יעיל ואפקטיבי של בניית מוסדות, השלטון המרכזי צריך לפתח יכולות טובות יותר כרגולטור המפקח על המוסדות המקומיים.
צעדים אופרטיביים לחיזוק כוחן ועצמאותן של הרשויות המקומיות בצפון בטווח המיידי.
1. העברת סמכויות בתחום החינוך:
מינוי מורים ומנהלי בתי ספר, ניהול תוכניות הלימוד כך שיותאמו לצרכים המקומיים תוך שמירה על תכנים ממלכתיים במתכונת 50-30-20 (50% תכנית ארצית – 30% תכנית אזורית -זרמית – 20% תכנית קהילתית ובית ספרית), קביעת אזורי רישום, קביעת ייחודיות לבתי ספר, או אחזקת מבנים.
2. ביזור סמכויות שירותי דת ברשויות המקומיות:
מתן הסמכות החוקית להקמת מחלקות דת בסמכות העירייה שיתנו מענה לכלל הקהילות, לכלל הצרכים, תוך התאמת שירותי הדת לתושבים.
3. העברת סמכויות בתכנון ובנייה:
הסמכת הרשויות המקומיות להעניק הלוואות לטובת בניית ממ"ד או ממ"ק (בדומה לשיפוץ חזיתות) באזורים רלבנטיים והסמכת רשויות מקומיות לפעול כיזם בכל הנוגע לקידום מיזמי התחדשות עירונית.
4. העברת סמכויות בתחום התחבורה:
העברת סמכויות ניהול הסדרי תנועה לרשויות המקומיות והאזוריות מתוך ראייה שהרשות המקומית מכירה את התנאים והצרכים המקומיים בצורה הטובה ביותר בהיבט זה. והכל תוך חשיבה מקדימה והלימה בין רשויות שכנות.
5. העברת סמכויות בתחום הרווחה:
הרחבת סמכויות לרשויות עצמאיות בניהול כוח האדם בתחום הרווחה ובאספקת השירות, כך שיתאפשר לרשויות המקומיות להחליט כיצד להקצות את תקציבי הרווחה בהתאם לצרכים המקומיים וכן לגבש בעצמן תמהיל שירותים מותאם לאוכלוסייה המקומית.
מדובר בתהליך ארוך, יהיו בו קשיים, יהיו התנגדויות ויהיו גם כשלונות. אבל זהו תהליך מחויב המציאות שמחייב מנהיגות. המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ תוביל אותו בממשלה הבאה – לטובת האזרח שבקצה ולטובת החברה הישראלית כולה.