25 במאי 2024
השר חילי טרופר: "זה כנראה אחד החדרים שיש בו הכי הרבה ייסורים וגם הכי הרבה כוחות נפש.
כבר 232 ימים, מאז ה-7 באוקטובר שוכב לוחם דובדבן יונה בריף במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים תל השומר. הוא הלוחם היחיד שנפצע ב-7.10 ועדין מאושפז במחלקת טיפול נמרץ. האחרים כבר עברו למחלקות השיקום, הרוב כבר השתחררו.
יונה עדין שם, נאבק כל יום להתקדם עוד סנטימטר במסע הארוך שלו חזרה לחיים.
סביבו משפחתו המסורה באופן יוצא דופן, שכבר שמונה חודשים לא עוזבת אותו לרגע ועוטפת אותו באהבה אין קץ.
יונה אמנם סובל מפציעות קשות ואיבד שתי רגליים, אך הוא לא איבד את הרצון לחיות. הוא ניחן בכוחות אדירים, והוא מנצח בכל פעם מחדש: את הסיבוכים הרפואיים, את הזיהומים ואת כאבי התופת.
הוא בחר לחיות והוא יודע שעוד יצא מבית החולים ויגשים את חלומותיו. גם אם יקח זמן.
הוא לוחם אמיתי, הרי בחודש מאי שנה שעברה הוא נפצע בפעילות מבצעית, השתקם, התאושש והתעקש לחזור להילחם.
ב-7.10 הוא היה בכוח הראשון שהגיע לכפר עזה, חילץ אזרחים רבים עד שנפצע אנושות.
יונה אוהב מוסיקה. היא מחזיקה אותו. מעת לעת מגיעים עימי אמנים לשיר איתו. כמה מרגשים הרגעים העדינים בהם הוא שר בלחש עם דודו טסה את “איזה יום, איזה יום עבר עלי”, או עם אמיר דדון “כל יום כמו נס” או עם שי צברי “תראי אותי, אני צולל ונעלם, ואת השמש העולה, קחי אותי איתך למעלה”. כל מילה כמו חץ בלב.
אמנם יונה שר בלחש, אך ההד של שירתו מתגלגל חזק יותר מכל צעקה.
בשבוע שעבר הוא כבר ניגן קצת לראשונה עם צברי. הרבה עיניים נצצו בדמעות סביבו. ויונה מבטיח שהוא עוד ישוב לשיר ולנגן. גם עם שי, דודו ואמיר על הבמה.
כל הכאבים שבעולם לא יוכלו לעמוד בפני הרצון העז של יונה בריף לחיות, ליצור, להשתקם ולחלום.
רפואה שלמה!
בתמונה: משמאל – יונה. מימין – אמיר פישר ז”ל, חברו הקרוב שנפל לידו בקרב."