הקמת מטה ייעודי במשרד ראש הממשלה שינהל ויפקח על הרפורמה בשירות הציבורי והמבנה הממשלתי של מדינת ישראל. המטה החדש, ירכז את כל הפעולות לטיוב השירות הציבורי בישראל בכלל תחומי הפעילות וידווח ישירות לראש הממשלה. הוא לא יחליף את נציב שירות המדינה שימשיך להיות זרוע עצמאית ואף יקבל שדרוג ליכולותיו ולסמכויותיו מול גורמים כמו הממונה על השכר. המטה יהווה גוף שיתכלל את הרפורמה הרחבה בשירות הציבורי ויבצע מעקב אחר כל התהליכים. משרד ראש הממשלה יתנהל באופן מקצועי וממלכתי, ויהפוך למשרד המטה הממשלתי המרכזי, תוך התאמה של המבנה הארגוני שלו, משימותיו ובעלי התפקידים בו בהתאם. המטה לשירות המדינה יתחזק, ויצטרך לנהל את כל התהליכים שקשורים בטיוב כוח האדם באופן מקצועי וממלכתי, לפי האתוס של השירות הציבורי בישראל.

הסדרה מבנית של משרדי הממשלה, סמכויותיהם והזרועות הכפופות להם:

• מספר משרדי הממשלה יקוצץ ל-20 בשלב ראשון, באמצעות תבחינים ברורים כשלכל משרד יש תחום אחריות ברור ומובחן, הוא בעל נפח עבודה משמעותי של תקציב ומספר עובדים, והוא מצריך קבלת החלטות מדיניות משמעותיות בדרג מיניסטריאלי.

• הסדרת הזרועות והרשויות באופן שיאפשר להן גיבוי מקצועי- רשויות וזרועות המשרדים יחולקו לפי צורך תפקודי ולא לפי צורך פוליטי, ולא ישונו לאורך 4 שנות כהונה.

• ארבע שנות יציבות – ייעשה מאמץ שלא לקיים רוטציות בין השרים במשרדים על מנת לאפשר 4 שנות יציבות.

• שר במשרד – ניתן יהיה למנות שר נוסף עם תחומי אחריות מוגדרים בתוך משרד ממשלתי גדול (בדומה לשר במשרד ראש הממשלה או שר במשרד הביטחון). כך יינתן מענה גם לצרכים פוליטיים וגם ענייניים של עבודת הממשלה, כמו רצון לתת דגש על נושא מסוים בתוך משרד ולהעניק לו סמכות מיניסטריאלית, מבלי לפתוח משרד חדש עם מנכ"ל, גזבר, ייעוץ משפטי ומבנה פיזי נפרד. מספר השרים הללו יהיה מוגבל ולא רחב כפי שקורה היום.

• הגדרת יעדים מדידים לממשלה עם הקמתה בהתאם לקווי היסוד – כך שתפעל להשגת המטרות הללו בשנות פועלה.

• ועדות איתור ומינויים אישיים- תבוצע הסדרה מפורשת של שיטת המינוי לתפקידים הבכירים בשירות הציבורי באופן שיהיה ברור מהי דרך הבחירה, מהו הרכבי ועדות האיתור הרלוונטיות או מהם התנאים המינימליים למשרות אמון. הדבר יעוגן בחקיקה או בהחלטת ממשלה מפורטת.

• נציב שירות המדינה- מינויו יוסדר בחקיקה או בהחלטת ממשלה, והוא ייבחר באמצעות ועדת איתור, באופן שישמור על עצמאותו. עם זאת, לוועדה יוגדרו על ידי הממשלה וראש הממשלה דגשים שקובעים את האופן בו הממשלה רואה את תפקיד הנציב. לראש הממשלה ולממשלה תינתן זכות וטו על המועמד או המועמדים שיובאו לפתחה כדי לוודא כי ישנו האמון הנדרש לצורך מימוש העבודה המקצועית, בין הנציב לראש הממשלה ולפונקציות השונות בה. לנציב תהיה קדנציה קבועה של 5-7 שנים, וניתן יהיה להאריך אותה במספר שנים מוגבל (2-3 שנים).

• תנאי סף – עיגון קריטריונים ברורים לעבודת ועדות האיתור כך שתנאי הסף יהיו קשיחים, ולגורם המיניסטריאלי תהיה יכולת השפעה על הבחירה באמצעות מינוי נציגים או יכולת להטיל וטו על מינוי ולדרוש מהוועדה להציג לו מועמדים נוספים. תנאי סף בסיסיים וחד ערכיים דרושים גם עבור משרות האמון, בדגש על הבכירות שבהן.

• פתיחת שוק התפקידים הבכירים – העמקת השקיפות בתהליכי האיתור גם לתפקידים הבכירים ופנייה יזומה החוצה בקולות קוראים.

• האצלת סמכויות – תוקם ועדה מקצועית ועצמאית של מומחים, שתמליץ בתוך שנה על העברת סמכויות ממשרדי הממשלה לרשויות המקומיות.

• רפורמה במכרזי הרכש – יועברו יותר סמכויות למנהלים בשירות המדינה, תחת פיקוח משפטי ובתיאום עם החשכ"ל, לצורך מילוי משימות המשרד ולמען שירות הציבור בצורה המיטבית.

• ניהול תקציב – תואצל הסמכות לביצוע שינויים תקציביים בסכומים נמוכים, לדרגי הניהול במשרדי הממשלה.

• טרנספורמציה דיגיטלית – שיתוף מידע וידע בין משרדי הממשלה, על ידי מערכות מתקדמות שיחסכו בירוקרטיה, כפל עבודה וצורך בפנייה לקבלת מידע. כל זאת תוך שמירה על הגנת הפרטיות.

עיגון נבחרת הדירקטורים בחקיקה ראשית, תוך הטמעה של תיקונים נדרשים שיביאו לגיוון ולגמישות גבוהים יותר.

הסדרת השירות הציבורי בחקיקה ראשית חדשה ועדכנית, באופן שיגדיר נורמטיבית את תפקידו של השירות הציבורי, ויכלול התייחסות הן לצורך לסייע לדרג הנבחר, והן את המחויבות למקצועיות ולאינטרס הציבורי.

• האצלת סמכויות והגדלת הגמישות הניהולית למנכ"לים ולמנהלים בכירים, שתאפשר להם לייצר תבניות עבודה גמישות יותר ומותאמות לשוק העבודה של המאה ה-21.

• שיפור סביבת העבודה.

• רפורמה בתהליכי הקבלה לשירות המדינה שתכלול צמצום סוגי המשרות ויצירת סטנדרטיזציה בין משרדים, קיצור משמעותי של הליכי המכרזים, דילול משמעותי של טפסי הקבלה והאישורים שנדרש לספק בשלבים הראשונים לתהליך, והוספת ריאיון עם המנהל הישיר כחלק מהתהליך.

• הצבת יעדים מדידים לשיפור, והגדלת הפיקוח על משרדי הממשלה והרשויות המקומיות.

• חיזוק מערכי ההדרכה והפיתוח המקצועי שירוכזו אצל נציב שירות המדינה.

• הגברת הגמישות בתוך המשרות בשירות המדינה, ובפיטורי עובדים, על בסיס הערכות מקצועיות, תוך יצירת קדנציות בחלק מדרגי הניהול הבכיר, ורוטציות בניהול בדרג הביניים. כך גם יתאפשר לתמרץ הצטיינות, לייצר גיוון, ולאפשר מנגנוני סיום העסקה, באופן שיתאים את שירות המדינה לדור העובדים הנוכחי שמעדיף גמישות על קביעות. במקביל, יש לאפשר הישארות מנהלים מצטיינים ומתן שיקול דעת למנהלים.

• הרחבת התנועות בדרגי הביניים בין המשרדים השונים, ומהשוק הפרטי לשירות המדינה, על ידי הגמשת נהלי קבלה והצבת יעדים בנושא.

• גיוון – הגדלת הייצוג ההולם לנשים, חרדים, ערבים, דרוזים ואוכלוסיות נוספות גם בדרגי הניהול. זאת על ידי הצבת יעדים מדידים בנושא, פנייה אקטיבית לגיוס מועמדים, שיח עם מנהלים על חשיבות הנושא, והטמעת שיטות מיון מתחום הכלכלה ההתנהגותית כמו שילוב אוכלוסיות המיעוט בוועדות המכרזים והאיתור ו"קריאה עיוורת" של קורות החיים בשלב הסינון. התייחסות לשירות הציבורי כשירות הציבורי של העם- השתלבות בו של כל חלקי האוכלוסייה תשפר את יכולתה של הממשלה לשרת את כל אזרחיה ותחזק את תחושת השייכות של כל מי שיבחר לקחת חלק במעשה הממשלתי הממלכתי.

הנקודה השמינית והאחרונה בתוכנית, אינה קשורה לא בחקיקה, לא בהחלטת ממשלה ולא בייעול בירוקרטי. היא תלויה רק בנו.

השבעה באוקטובר היה קריאת השכמה מהדהדת לחברה הישראלית. גילינו בתקופה שאחרי האסון את כל הטוב שבחברה הישראלית, אבל גם ש"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". מדינת ישראל צריכה תקווה. כדי שתהיה תקווה, האזרחים צריכים לראות שיש תוכנית, וכך נוכל ביחד לעשות את התיקון.

לא די בתוכניות וברצון טוב, עלינו לחזור לאתוס הציוני הבסיסי. הרופאים ועורכי הדין שבאו מאירופה, שהלכו לעבוד את האדמה ולהילחם, צריכים להיות הדוגמה שלנו.

זה הזמן להתגייס – לצה"ל, למשטרה, לארגוני החירום וההצלה, וגם למגזר הציבורי. מגזר ציבורי חזק, נקי משחיתות, עם עובדים טובים, הוא המפתח למדינה מפותחת ומתקדמת. עבודה במגזר הציבורי היא עבודה עם שליחות, והיא פתוחה למגוון נושאי עניין, כמעט בכל תחום השכלה שקיים.

הגיעה העת שנקרא "הטובים לשירות המדינה".

לצד העצמת העובדים במגזר הציבורי, אנחנו קוראים לכם, סטודנטים בסוף התואר שמתלבטים על המשך דרכם, לצד בעלי ניסיון ובכירים בשוק הפרטי – זהו צו 8 למגזר הציבורי.

חילונים, דתיים, חרדים, ערבים, דרוזים, נשים וגברים – אנחנו צריכים את כולכם כדי לבנות פה חברה טובה יותר, מדינה משגשגת שתוכל לכל האתגרים הגדולים – בביטחון בחינוך, בכלכלה. מדינה עם שירותי רווחה מתקדמים ותשתיות מעולות.

מדינה שלא רק נותנת שירות לאזרח, אלא גם מייצרת כלכלה טובה יותר וחברה טובה יותר, עם מערכת חינוך מעולה, פורמלית וא-פורמלית.

הגיע הזמן שניקח את החברה הטובה ביותר עם האנשים הטובים ביותר, ונהפוך את ישראל ביחד, למדינה הטובה ביותר בעולם לחיות בה.

יחד, נקום, ויחד נהפוך את השבעה באוקטובר לניצחון האמיתי שלנו.