13 באוגוסט 2024
ח"כ אלון שוסטר: "ביום רביעי של חול המועד סוכות תשפ"ג התארחתי בדשא ביתה של שרה עברון, מזכירת הקבוץ הדתי, שכנתי מקבוץ סעד. בין האושפיזין, היה אלי אורגד, חבר כפר עזה שנרצח ושי וחוה חרמש שבנם נרצח וביתם הוחרב.
אמש הגענו לצומת שער הנגב, לקריאת מגילת איכה, בהובלת חברי סעד, חברינו לדרך השיתופית, שכנינו בספר הדרומי, שותפינו לעבודת האדמה.
ביחד שמענו את התיאורים המצמיתים של אסון חורבן הבית, ביחד סמרו שערותינו מפירוט הטבח בבני יהודה וביחד נאנחנו על תחילת הגלות הארוכה.
ביחד קראנו פסוקים עתיקים וביחד בכינו על קורבנות טריים.
ביחד אנחנו מקבלים בזרועות פתוחות את הגולים שנקבצים לבתינו, ביחד אנחנו דואגים לחברים שעדיין לא יכולים לשוב, ביחד ניפרד בעצב מחברים שיבחרו להתחיל מחדש, במקום אחר.
מהו ה"ביחד" שאנחנו נשבעים בשמו, שאיתו ורק איתו ננצח?
מהו הניצחון שבשמו אנחנו נשבעים ליחד החמקמק?
היחד, שאותו אנחנו צריכים לקדש אינו דביקות מתקתקה של "בואו תעשו אצלנו שבת". היחד שעלינו לחצוב בלבבנו הוא היכולת הבובריאנית לראות את צלם הנשגב בזולתנו, בכל זולת. מכל "אחר" ניתן ללמוד, בכל "אחר" יש חכמה וייחוד שאת אורם ראוי להוקיר.
בשום אופן, אין פירוש הדבר שעלינו לסגל אורחותיהם של אחרים, וודאי שלא להסכין עם דעותיהם ונטיותיהם. מהות היחד הוא ההכרה שבכל אדם, גם במי שאנחנו מתנגדים לפועלו, קיים ולו קורטוב של עושר רוחני, רגשי או שכלי, שמן הראוי לכבד, שמן הראוי לחפש אותו בתוכנו.
והניצחון, מהו?
הניצחון הוא החלופה הראויה מבין שלל משעולים שהמציאות עשויה לזמן לנו. הניצחון אינו שמור רק להבסת האויבים. הניצחון הוא ההכרה הבוגרת בסופיות החיים, במוגבלות היכולת, בריבוי המשימות שלנו, בהתנגשות קבועה בין ערכינו ובקבלת דין הצורך המתמיד לדרג את היעדים המעשיים שלנו.
הניצחון, איפה, הוא הבחירה הנבונה של המשימות, בכל זמן, בכל זירה.
אם נכיר בחוכמת זולתנו ואם נכיר במגבלות כוחנו,
אם נאמין ש"מכל מלמדי השכלנו" וש"לא עלינו כל המלאכה לגמור",
ואם נתבל זאת באומץ ובנחישות, במקצוענות וטוהר מידות,
אזי יש סיכוי, לא יותר מסיכוי, שביחד ננצח, שחבורת הכבוד ההדדי שתתנהל בבגרות ובנחרצות, תמצה את הסיכוי להרבות את הטוב, לגרש חושך ולהביא גאולה לעולם, ולו נחמה פורתא".