ח"כ אלון שוסטר: "לפני חצי שנה פלש האויב לבתינו, זרע מוות וסבל חסרי תקדים, חטף מאות ישראלים והביא לפליטות מרצון של עשרות אלפים. הטרור הצליח במזימתו לערער את רצונם של רבים מתושבי הנגב המערבי לשוב הביתה. בהשראת דברים נוקבים של גיורא זלץ, ראש מועצת הגליל העליון, שימו לב להבחנה הבאה: בדיעבד, בשישה באוקטובר היה מצב הביטחון האמיתי שלנו על סף תהום ואילו תחושת הביטחון שלנו היתה טובה. התודעה הזו איפשרה לנו את מגמת הצמיחה הדמוגרפית בשדרות, בקיבוצים ובמושבים בעוטף עזה. בחלוף חצי שנה, התהפכו היוצרות. מצב הביטחון האובייקטיבי שלנו השתפר, בוודאי בחזית הדרומית – הן מבחינת מצב האויב והן מבחינת יכולות ההגנה שלנו – אבל תחושת הביטחון של רבים, רבים מאד, מצויה בשפל. אחת ממשימות המערכה הממושכת היא להניח את דעתן של הנפשות החבולות ולקרב בין תחושת הביטחון שלהן לבין המציאות הצבאית".

5 באפריל 2024

ח"כ אלון שוסטר: "לפני חצי שנה פלש האויב לבתינו, זרע מוות וסבל חסרי תקדים, חטף מאות ישראלים והביא לפליטות מרצון של עשרות אלפים. הטרור הצליח במזימתו לערער את רצונם של רבים מתושבי הנגב המערבי לשוב הביתה.

בהשראת דברים נוקבים של גיורא זלץ, ראש מועצת הגליל העליון, שימו לב להבחנה הבאה: בדיעבד, בשישה באוקטובר היה מצב הביטחון האמיתי שלנו על סף תהום ואילו תחושת הביטחון שלנו היתה טובה. התודעה הזו איפשרה לנו את מגמת הצמיחה הדמוגרפית בשדרות, בקיבוצים ובמושבים בעוטף עזה.

בחלוף חצי שנה, התהפכו היוצרות. מצב הביטחון האובייקטיבי שלנו השתפר, בוודאי בחזית הדרומית – הן מבחינת מצב האויב והן מבחינת יכולות ההגנה שלנו – אבל תחושת הביטחון של רבים, רבים מאד, מצויה בשפל.

אחת ממשימות המערכה הממושכת היא להניח את דעתן של הנפשות החבולות ולקרב בין תחושת הביטחון שלהן לבין המציאות הצבאית.

בן גוריון קרא לישראלים לחיות בנגב. אמר ומימש – הוא חי את עשורי חייו האחרונים בקבוץ שדה בוקר.

מנחם בגין הבטיח למתיישבי צפון סיני, שלאחר כהונתו כראש הממשלה, הוא יעבור להתגורר בנחל ים. הוא לא קיים את הבטחתו, כיוון שהוא הוביל את המהלך הדרמטי של פינוי סיני, תמורת הסכם השלום עם מצרים.

לבני גנץ יש כעת דירה צנועה בקבוץ יד מרדכי. חילי טרופר שכר דירה בשדרות. ברוכים הבאים, חברים.

השבוע סיירנו, בני ואני בישובי העוטף. פגשנו ילדים ונערים צובעים מיגוניות בקבוץ גברעם, שהולך ומתמלא. בקבוץ גבים דיברנו עם כיתת הכוננות ו"כח אבשלום" שמתגבר אותה והענקנו להם את התליון שבני יזם בהשראת ה"מגן דוד" שנוצר בחור היציאה של כדור טרור בשער הקבוץ.

באתר הקטל של מסיבת ה"נובה", הצטרף אלינו חילי. במרכז ההפעלה של מועצת אשכול שמענו על הקמת בתי ספר זמניים בעורף המועצה ועל הכוונה לפתוח את שנת הלימודים הבאה בקרית החינוך שהתרוקנה מחיילים.

חובתנו לחבק ולתמוך במשפחות וביחידים שפעימות ליבם לא מסתנכרן עם פעימות החלטות הממשלה אבל איננו נייטרלים באירוע העצום הזה. חובתנו הבסיסית הינה לחזק את מגמת השיבה הביתה.

· השתתפתי בעצרת למען החטופים שהתקיימה במוצאי שבת בצומת שער הנגב.

· נפגשתי עם צוות מחברי מפלסים שלא רוצים לחזור, עדיין או בכלל, ושמחפשים פתרון קהילתי.

· בבסיס חיל האוויר, בהמשך לביקור בטייסת אחרת, פגשנו – חברות וחברים מכיתת הכוננות וצוות החירום של מפלסים שפעלו "בשבת ההיא" – את מפעילי כלי הטייס, שבשעה 10:30 – 11:00 פגעו בשיירת הרצח שהתארגנה ב"סיבוב מפלסים" וב"חץ שחור", על סף ביתנו. מאז, הם פועלים בכוחות מתוגברים מאד לריסוק האויב ולהבטחת ההגנה עלינו.

· פגשתי ברחבי הארץ את ראשי הרשויות בדרום השרון, גדרות, לב השרון, עמק המעיינות, מגידו והתנועה הקיבוצית. עסקנו בביטחון בקוו התפר, חיזוק החקלאות והמחקר החקלאי, פיתוח פיזי של הישובים הכפריים וכמובן, סוגיות הקשורות למערכה. בעמק חפר פגשתי פעילים מרכזיים שלנו.

· התראיינתי לערוצי הטלוויזיה 11, 12, 13 והכנסת ולרשתות הרדיו כאן ב', קול ברמה, 103 וקול חי.

· במפלסים, נפגשתי עם משלחת סולידריות של הפדרציה היהודית בסן דייגו, הקהילה השותפה של שער הנגב.

· יחד עם גיורא זלץ השתתפתי בכנס באוניברסיטת רייכמן שהוקדש למפונים מביתם עקב המלחמה.

· בוועדת הכלכלה עסקתי בתמיכה במשרתי המילואים, בהפעלת הרכבת לשדרות ובחקירת תאונות אוויר. בוועדת נגב גליל טיפלנו בתקצוב המתנדבים בחקלאות ובוועדת הפנים במיגון דירות של בעלי צרכים מיוחדים ומבוגרים.

· כינסתי את שדולת החקלאות בכנסת, יחד עם ראשי התאחדות חקלאי ישראל ותכננו את צעדינו בשבועות הבאים".

האתר שאתה גולש בו עשוי להשתמש בעוגיות (קוקיז) ובטכנולוגיות דומות. על ידי כניסה לאתר אתה מאשר את תנאי השימוש הכוללים שימוש בעוגיות (קוקיז). אישור

חדשות ועדכונים

יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ: ״דיון חירום בנושא קריסת משרתי המילואים ומשפחותיהם״. תנו לזה רגע לשקוע, לכותרת הזו. זה נושא הדיון שהתנהל אתמול בבוקר בכנסת, בוועדה לפיתוח ולחיזוק הנגב והגליל, ביוזמת ראש הוועדה ח״כ מיכאל ביטון. זה דיון חשוב. אבל במדינה מתוקנת, הוא פשוט לא מתקיים. במדינה מתוקנת, לא היינו צריכים להביא לכנסת את משפחות משרתי המילואים שקורסות תחת הנטל כדי שיוכלו להשמיע את קולן, כדי לאפשר להן מקום לזעוק מדם ליבן. מדינה מתוקנת הייתה עושה כבר מזמן את הדבר המובן מאליו, ופשוט דואגת להם, כבר מהיום הראשון. היא הייתה דואגת להם למעטפת בכלל התחומים, ואומרת להם – ״אתם משלמים מחיר יקר כל כך, ואנחנו כאן, ונדאג לכם״. ישבתי שם מולם אתמול והתביישתי. התביישתי בעיקר בגלל הפער העצום בין הפעילות של לוחמינו הגיבורים בשבע הזירות, לבין מה שקורה כאן בכנסת. הפער שבין לוחמינו, שנמצאים בטנק, בספינה ובמארבים ביחד, ללא הבדלים – לבין הניסיון של הקואליציה לקרוע אותנו בתוך הבית.

12 בנובמבר 2024

ח"כ חילי טרופר: "חבר הכנסת אריה דרעי אמר היום כי “בשבועות הקרובים נוכל להסדיר שבני הישיבות יוכלו לשבת ללמוד ללא הפרעה, ללא בעיות של צווים”. בשבועות הקרובים כן ישלחו צווים למילואימניקים בפעם הרביעית או החמישית בתוך שנה, והם יקראו ויקרעו מתוך משפחתם, פרנסתם וחייהם כדי להגן על המדינה. בשבועות הקרובים שוב יוארך שירותם של לוחמים בסדיר, שנלחמו בתוך שנה אחת בעזה ובג’נין ובלבנון. הם ימשיכו להקיז את דמם למען העם והארץ. במדינה אחת יהיו מי שילמדו “ללא הפרעה וללא בעיות של צווים” ומי שיסכנו את חייהם שוב ושוב. ואני תוהה כיצד עומדים מול אלוהיהם מי שמרגישים נוח לשלוח את אחיהם למלחמה ולא לוקחים בה חלק?! כיצד יש מי שנאבקים לשבת ללמוד ללא הפרעה ובלי בעיות של צווים, בזמן שאחיהם נאנקים, מסתכנים ומקריבים?! איזו תורה לומדים בישיבות החרדיות, שמאפשרת להם לראות את אחיהם הנאנקים תחת משא כבד והם אינם נחלצים לסייע?! וכמה רחוקה היא מהתורה שאני לומד בה".

14 באוקטובר 2024

ח"כ חילי טרופר: "רק לפני כמה ימים כתבה רייצ’ל פולין גולדברג, אימו של הירש ז”ל: “כשאני חושבת על הירש הגרון שלי מתחיל להיסגר והעיניים שלי מתמלאות דמעות. אני מתגעגעת אליו כל כך שהעצמות שלי כואבות. הכל כואב. הנשמה שלי צולעת כדי לעבור את הימים והלילות הארוכים… אין לי מילים בשום שפה לתאר את שלומי. מרוסקת, לא מתפקדת, מרוטשת, הפוכה, מופרת, מקוטעת, מעוותת, חסרת שמחה, טובעת…תמיד, תמיד טובעת. לאן נעלם האוויר?” ועם נפש מפורקת ובלי אוויר – רייצ’ל, ג’ון ויתר המשפחות פעלו ללא לאות, טסו בכל העולם, נכנסו בכל דלת שנפתחה ואם נסגרה בפניהם אז דרך החלון, התחננו על חיי יקיריהם, לא נחו לרגע מתוך מחויבות עמוקה, אהבה עצומה וגעגועים עד שהעצמות כואבות. הם האמינו שיקיריהם ישובו בחיים. והנה, אמש הובאו גופותיהם של הירש, עדן ירושלמי, כרמל גת, אלמוג סרוסי, אורי דנינו ואלכס לובנוב אחרי שנרצחו בידי מרצחי החמאס האיומים. האחים והאחיות שלנו הוצאו להורג אחרי חודשים ארוכים של גיהנום.

1 בספטמבר 2024

בין עם ישראל לעדה הדרוזית כרותה ברית אחים חזקה, ברית שהלכה והתהדקה מאז ה-7 באוקטובר. בניה הגיבורים, לוחמים אמיצים, שדהרו לחזית בשבת השחורה וממשיכים להילחם מאז בגבורה ונחישות בכל החזיתות. בחודשים מאז, בכל שבעה וביקור ניחומים אצל משפחות שכולות מהעדה הדרוזית אנחנו שומעים מהם על המסירות חסרת הפשרות למדינת ישראל וביטחונה, על הנכונות להקריב בשדה הקרב, ותחושת השייכות העמוקה. אך לצערינו אנחנו נאלצים עדיין לשמוע גם על העלבון ועל האפליה המבישה בקשר אליהם והתביעה הצודקת לתקן את החוק הקיים כך שייראה בעדה הדרוזית כשווה. שווה לא רק בשדה במלחמה, לא רק ברית דמים, אלא ברית חיים. היום העלה חברינו ח”כ אלון שוסטר את הצעת החוק שלו לתיקון חוק הלאום והוספה של ערך השוויון ברוח מגילת העצמאות, אך לצערנו הקואליציה הפילה אותו והחוק לא עבר. נמשיך להאבק למען העדה הדרוזית, סיעת המחנה הממלכתי מחויבת לא רק לברית הדמים בינינו אלא גם לברית החיים.

3 ביולי 2024

יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ: ״ומתוך האדמה המדממת, רגליי ננעצו, הכו שורשים״ בשבת ההיא, בין שבילי הקיבוץ שרק יום קודם לכן עוד התרוצצו בהם ילדים שובבים ומאושרים, רמי גולד, חבר הקיבוץ ומגיבורי הצנחנים במלחמת יום הכיפורים, נלחם בגבורה מול המחבלים שהגיעו לקחת לו, ולכולם, את הבית, ואת הכל. כשהגעתי אתמול לביקור נוסף בקיבוץ בארי, סיירנו גם בשכונה החדשה שנמצאת בבנייה וצפויה להכיל מעל 50 בתים חדשים. הוא הצביע על כביש הגישה החדש שנסלל רק לאחרונה ואמר משפט אחד שריגש אותי – ״תסתכל על זה. זה לא כביש, זו יציקה של תקווה״. בקיבוץ בארי של אחרי השבעה באוקטובר, לא סוללים סתם כבישים, לא בונים עוד בתים ולא יוצקים סתם בטון. יוצקים תקווה וחלומות חדשים. כל בית שיקום וכל שביל שייסלל במקום מה שחרב, עבורם, הם הרבה יותר מ״פרויקט התחדשות״. הם לא מוותרים, ובנחישות, מתוך ההריסות, הם בונים עתיד, נועצים רגליים, ומכים שורשים. הם רואים בכך את משימת חייהם, ועלינו, כמדינה וכחברה, לראות זאת בדיוק כך – בבארי, ובנגב המערבי כולו. זה הניצחון האמיתי".

28 ביוני 2024

צעירי המחנה הממלכתי

הצטרפו לדור העתיד של המחנה הממלכתי והמדינה.

הסיפור שלנו

בואו לשמוע איך הכל התחיל.

חדשות ועדכונים

התעדכנו בכל מה שקורה וכל מה שחדש.

גם אתם מרגישים שחייבים להתקדם?

הצטרפו אלינו!

אייקון וי
אייקון וי

רוצים להישאר מעודכנים? עקבו אחרינו ברשתות