ח"כ אלון שוסטר: "בראשון ביקרתי בקיבוץ גבולות, בבית הספר הזמני שפתחו המועצה האזורית אשכול ומשרד החינוך. הקבוץ והמועצה מגויסים, הצוות החינוכי יוצא מגדרו והילדים, הרי זו המטרה, הילדים בטוחים, מרוכזים, פעילים ומחייכים. במרכז צוחר פועלים במרץ להשמיש שני קמפוסים נוספים, שיוכלו לקלוט בחודשים הבאים עוד מאות ילדים ונערים, שישובו הביתה. · שיקום ופיתוח קו העימות הצפוני – פעלתי במגוון דרכים לוודא שהממשלה תחליט בשבועות הקרובים על מענה יעיל למציאות הביטחונית, הכלכלית והקהילתית הסבוכה. · בוועדת העבודה והרווחה עסקנו בהפחתת עלות של יום הבראה אחד מכל עובד לשם מימון ההטבות לאחיותינו ואחינו משרתי המילואים".

9 במרץ 2024

ח"כ אלון שוסטר: "שלום לחברות ולחברים,

כן ולא
להתנות שיקום עזה בהחזרת כל החטופים ופירוזה המלא – כן.
להרעיב אוכלוסיה אזרחית ולמנוע עבורה טיפול רפואי – לא.

להבהיר לארה"ב את נחישותנו במיטוט שלטון החמאס – כן.
לפגוע בנשיא ידידותי שלא יהיה כמוהו – לא.

לקבוע מנגנון לניהול אזרחי בעזה, בלי החמאס ובלי מעורבות צהלית ישירה – כן.
להמשיך בשיתוק המדיני – לא.

לתמוך במדינה פלשתינאית, כאן ועכשיו – לא.
לשמר עם בנות בריתנו יחסים קרובים, אישית ומדינית – כן.

למלמל מלות הזדהות עם משפחות החטופים – לא.
להעמיד את השבת החטופות והחטופים כמשימה עיקרית ומיידית – כן.

אחת ממאה שלושים וארבעה
ביום לציון הנשים במלחמה שקיימה השבוע כנסת ישראל, ביוזמת חברתי ח"כ פנינה תמנו שטה, סיפרתי במליאת הכנסת על אישה אחת, ג'ודי ווינשטיין חגי, חברת קבוץ ניר עוז שנרצחה לצד בעלה. גופות שניהם נחטפו לעזה.
ג'ודי היתה מורה לאנגלית עם התמחות בילדים עם צרכים מיוחדים וטיפלה בילדים עם חרדות באמצעות מיינדפולנס. ליזי, האישה שאיתי, עבדה איתה והעריכה מאד את אישיותה ואת יכולותיה המקצועיות. ג'ודי היתה משוררת, יזמית ומסורה לשלום בין עמים ואחווה בין בני האדם.

134 חטופות וחטופים נמצאים בעזה כבר 154 ימים.

במרץ
· בשבת שעברה השתתפתי בפיקניק קהילתי שקיימו שבי אור הנר בדשא שבין בתי הילדים. משפחות, צעירים וותיקים, ששבו לביתם הקיבוצי, לאחר חודשי הגלות בטבריה ובירושלים. התחלה מהוססת, ששלובים בה עצב, ואופטימיות, חשש וחמימות.
· בראשון ביקרתי בקיבוץ גבולות, בבית הספר הזמני שפתחו המועצה האזורית אשכול ומשרד החינוך. הקבוץ והמועצה מגויסים, הצוות החינוכי יוצא מגדרו והילדים, הרי זו המטרה, הילדים בטוחים, מרוכזים, פעילים ומחייכים. במרכז צוחר פועלים במרץ להשמיש שני קמפוסים נוספים, שיוכלו לקלוט בחודשים הבאים עוד מאות ילדים ונערים, שישובו הביתה.
· שיקום ופיתוח קו העימות הצפוני – פעלתי במגוון דרכים לוודא שהממשלה תחליט בשבועות הקרובים על מענה יעיל למציאות הביטחונית, הכלכלית והקהילתית הסבוכה.
· בוועדת העבודה והרווחה עסקנו בהפחתת עלות של יום הבראה אחד מכל עובד לשם מימון ההטבות לאחיותינו ואחינו משרתי המילואים.
• בוועדת החינוך שוחחנו עם מנהל מחוז דרום במשרד החינוך על פתיחת מערכות החינוך בשדרות. זהו מהלך עוצמתי, הקטר שיניע את החזרה הביתה, גם בשדרות וגם בישובי הגבול הכפריים.
• בוועדת הנגב והגליל עמדנו על שימור חוסנם הכלכלי של מפעלים בקווי העימות.
• בוועדת הכלכלה המשכתי להוביל את החקיקה להקמת רשות לחקירת תאונות אוויריות אזרחיות, שלא נדע.

· ביום לציון העדה הדרוזית, עמדתי במליאת הכנסת על חובתנו לבסס את תחושת הבית של השותפים והשותפות הדרוזים שלנו. זהו ביתם היחיד, חובתנו להוכיח לעצמנו, להם ולעולם שבמדינת היהודים, בני המיעוטים זוכים למקום של כבוד ולזכויות שוות.
· אתמול בבוקר, פגשתי בגלאון את החניכים המקסימים של מכינת נחשון. סיפרתי להם על העשורים האחרונים בנגב המערבי, הבהרתי להם מדוע לא כבשנו את עזה עד האסון ומהם המשאבים שמאפשרים לנו כעת לפעול.
• ביקשתי את הצטרפותם למעגל לוקחי האחריות עבור ישראל.
• השבוע פגשתי בכנסת משלחת של נשים מניו יורק. דיברתי איתן על הקרב במפלסים, על המערכה בחזיתות ישראל, על מטרת העל – החזרת החטופים ועל הפוליטיקה הישראלית.
· פגשתי פעילים ונבחרי ציבור בעמק חפר ומטה יהודה.
• קיימתי פגישת זום עם ראשי מטות שלנו במועצות האזוריות, יחד עם חכ"ל איתן גינזבורג, מזכיר כחול לבן.
· התראיינתי לרדיו ירושלים, אולפן ווינט, ערוץ 13, גל"צ, ערוץ הכנסת ורדיו קול חי.

She

היום הוא יום האישה הבינלאומי.
לפני חמישים שנה כתבו שרל אזנבור והרברט קרצמר את אחד משירי ההוקרה המלבבים שכתבו גברים לנשים.
She
may be the reason I survive
the why and where for I'm alive
the one I'll care for through the rough and rainy years
me I'll take her laughter and her tears
and make them all my souvenirs
for where she goes I got to be
the meaning of my life is
she, she, she

שבת שלום,
אלון".

האתר שאתה גולש בו עשוי להשתמש בעוגיות (קוקיז) ובטכנולוגיות דומות. על ידי כניסה לאתר אתה מאשר את תנאי השימוש הכוללים שימוש בעוגיות (קוקיז). אישור

חדשות ועדכונים

יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ: ״דיון חירום בנושא קריסת משרתי המילואים ומשפחותיהם״. תנו לזה רגע לשקוע, לכותרת הזו. זה נושא הדיון שהתנהל אתמול בבוקר בכנסת, בוועדה לפיתוח ולחיזוק הנגב והגליל, ביוזמת ראש הוועדה ח״כ מיכאל ביטון. זה דיון חשוב. אבל במדינה מתוקנת, הוא פשוט לא מתקיים. במדינה מתוקנת, לא היינו צריכים להביא לכנסת את משפחות משרתי המילואים שקורסות תחת הנטל כדי שיוכלו להשמיע את קולן, כדי לאפשר להן מקום לזעוק מדם ליבן. מדינה מתוקנת הייתה עושה כבר מזמן את הדבר המובן מאליו, ופשוט דואגת להם, כבר מהיום הראשון. היא הייתה דואגת להם למעטפת בכלל התחומים, ואומרת להם – ״אתם משלמים מחיר יקר כל כך, ואנחנו כאן, ונדאג לכם״. ישבתי שם מולם אתמול והתביישתי. התביישתי בעיקר בגלל הפער העצום בין הפעילות של לוחמינו הגיבורים בשבע הזירות, לבין מה שקורה כאן בכנסת. הפער שבין לוחמינו, שנמצאים בטנק, בספינה ובמארבים ביחד, ללא הבדלים – לבין הניסיון של הקואליציה לקרוע אותנו בתוך הבית.

12 בנובמבר 2024

ח"כ חילי טרופר: "חבר הכנסת אריה דרעי אמר היום כי “בשבועות הקרובים נוכל להסדיר שבני הישיבות יוכלו לשבת ללמוד ללא הפרעה, ללא בעיות של צווים”. בשבועות הקרובים כן ישלחו צווים למילואימניקים בפעם הרביעית או החמישית בתוך שנה, והם יקראו ויקרעו מתוך משפחתם, פרנסתם וחייהם כדי להגן על המדינה. בשבועות הקרובים שוב יוארך שירותם של לוחמים בסדיר, שנלחמו בתוך שנה אחת בעזה ובג’נין ובלבנון. הם ימשיכו להקיז את דמם למען העם והארץ. במדינה אחת יהיו מי שילמדו “ללא הפרעה וללא בעיות של צווים” ומי שיסכנו את חייהם שוב ושוב. ואני תוהה כיצד עומדים מול אלוהיהם מי שמרגישים נוח לשלוח את אחיהם למלחמה ולא לוקחים בה חלק?! כיצד יש מי שנאבקים לשבת ללמוד ללא הפרעה ובלי בעיות של צווים, בזמן שאחיהם נאנקים, מסתכנים ומקריבים?! איזו תורה לומדים בישיבות החרדיות, שמאפשרת להם לראות את אחיהם הנאנקים תחת משא כבד והם אינם נחלצים לסייע?! וכמה רחוקה היא מהתורה שאני לומד בה".

14 באוקטובר 2024

ח"כ חילי טרופר: "רק לפני כמה ימים כתבה רייצ’ל פולין גולדברג, אימו של הירש ז”ל: “כשאני חושבת על הירש הגרון שלי מתחיל להיסגר והעיניים שלי מתמלאות דמעות. אני מתגעגעת אליו כל כך שהעצמות שלי כואבות. הכל כואב. הנשמה שלי צולעת כדי לעבור את הימים והלילות הארוכים… אין לי מילים בשום שפה לתאר את שלומי. מרוסקת, לא מתפקדת, מרוטשת, הפוכה, מופרת, מקוטעת, מעוותת, חסרת שמחה, טובעת…תמיד, תמיד טובעת. לאן נעלם האוויר?” ועם נפש מפורקת ובלי אוויר – רייצ’ל, ג’ון ויתר המשפחות פעלו ללא לאות, טסו בכל העולם, נכנסו בכל דלת שנפתחה ואם נסגרה בפניהם אז דרך החלון, התחננו על חיי יקיריהם, לא נחו לרגע מתוך מחויבות עמוקה, אהבה עצומה וגעגועים עד שהעצמות כואבות. הם האמינו שיקיריהם ישובו בחיים. והנה, אמש הובאו גופותיהם של הירש, עדן ירושלמי, כרמל גת, אלמוג סרוסי, אורי דנינו ואלכס לובנוב אחרי שנרצחו בידי מרצחי החמאס האיומים. האחים והאחיות שלנו הוצאו להורג אחרי חודשים ארוכים של גיהנום.

1 בספטמבר 2024

בין עם ישראל לעדה הדרוזית כרותה ברית אחים חזקה, ברית שהלכה והתהדקה מאז ה-7 באוקטובר. בניה הגיבורים, לוחמים אמיצים, שדהרו לחזית בשבת השחורה וממשיכים להילחם מאז בגבורה ונחישות בכל החזיתות. בחודשים מאז, בכל שבעה וביקור ניחומים אצל משפחות שכולות מהעדה הדרוזית אנחנו שומעים מהם על המסירות חסרת הפשרות למדינת ישראל וביטחונה, על הנכונות להקריב בשדה הקרב, ותחושת השייכות העמוקה. אך לצערינו אנחנו נאלצים עדיין לשמוע גם על העלבון ועל האפליה המבישה בקשר אליהם והתביעה הצודקת לתקן את החוק הקיים כך שייראה בעדה הדרוזית כשווה. שווה לא רק בשדה במלחמה, לא רק ברית דמים, אלא ברית חיים. היום העלה חברינו ח”כ אלון שוסטר את הצעת החוק שלו לתיקון חוק הלאום והוספה של ערך השוויון ברוח מגילת העצמאות, אך לצערנו הקואליציה הפילה אותו והחוק לא עבר. נמשיך להאבק למען העדה הדרוזית, סיעת המחנה הממלכתי מחויבת לא רק לברית הדמים בינינו אלא גם לברית החיים.

3 ביולי 2024

יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ: ״ומתוך האדמה המדממת, רגליי ננעצו, הכו שורשים״ בשבת ההיא, בין שבילי הקיבוץ שרק יום קודם לכן עוד התרוצצו בהם ילדים שובבים ומאושרים, רמי גולד, חבר הקיבוץ ומגיבורי הצנחנים במלחמת יום הכיפורים, נלחם בגבורה מול המחבלים שהגיעו לקחת לו, ולכולם, את הבית, ואת הכל. כשהגעתי אתמול לביקור נוסף בקיבוץ בארי, סיירנו גם בשכונה החדשה שנמצאת בבנייה וצפויה להכיל מעל 50 בתים חדשים. הוא הצביע על כביש הגישה החדש שנסלל רק לאחרונה ואמר משפט אחד שריגש אותי – ״תסתכל על זה. זה לא כביש, זו יציקה של תקווה״. בקיבוץ בארי של אחרי השבעה באוקטובר, לא סוללים סתם כבישים, לא בונים עוד בתים ולא יוצקים סתם בטון. יוצקים תקווה וחלומות חדשים. כל בית שיקום וכל שביל שייסלל במקום מה שחרב, עבורם, הם הרבה יותר מ״פרויקט התחדשות״. הם לא מוותרים, ובנחישות, מתוך ההריסות, הם בונים עתיד, נועצים רגליים, ומכים שורשים. הם רואים בכך את משימת חייהם, ועלינו, כמדינה וכחברה, לראות זאת בדיוק כך – בבארי, ובנגב המערבי כולו. זה הניצחון האמיתי".

28 ביוני 2024

צעירי המחנה הממלכתי

הצטרפו לדור העתיד של המחנה הממלכתי והמדינה.

הסיפור שלנו

בואו לשמוע איך הכל התחיל.

חדשות ועדכונים

התעדכנו בכל מה שקורה וכל מה שחדש.

גם אתם מרגישים שחייבים להתקדם?

הצטרפו אלינו!

אייקון וי
אייקון וי

רוצים להישאר מעודכנים? עקבו אחרינו ברשתות