ח"כ אלון שוסטר: "כן, כמעט בכל מחיר צריך להחזיר אותם בהקדם ובקדימות, עוד לפני שגורם ערבי מתון יחליף את החמאס כמחלק המזון והתרופות לאזרחים העזתים. צריך להחזיר אותם, לפני שנגיע לנורמליזציה עם סעודיה ומדינות ערביות נוספות. צריך להחזיר אותם לפני שניכנס למו"מ על הסכמי הקבע עם הפלסטינים. צריך להחזיר אותם, גם אם לא נהרוג עד אז את כל מנהיגי הרוע".

17 בפברואר 2024

ח"כ אלון שוסטר: "שלום לחברות ולחברים,

כן, כמעט בכל מחיר
צריך להחזיר אותם בהקדם ובקדימות, עוד לפני שגורם ערבי מתון יחליף את החמאס כמחלק המזון והתרופות לאזרחים העזתים.
צריך להחזיר אותם, לפני שנגיע לנורמליזציה עם סעודיה ומדינות ערביות נוספות.
צריך להחזיר אותם לפני שניכנס למו"מ על הסכמי הקבע עם הפלסטינים.
צריך להחזיר אותם, גם אם לא נהרוג עד אז את כל מנהיגי הרוע.
צריך להחזיר אותם, גם אם חיזבאללה לא יורחק עד אז מגבול הצפון.
צריך להחזיר אותם גם אם החות'ים ישובו בשלום לבסיסיהם בהרי תימן.
צריך להחזיר אותם, גם אם הפצצה הגרעינית תמשיך ללבלב במנהרות פרס.
צריך להחזיר אותם, גם אם לא כל המפונים יחזרו עד אז הביתה.
צריך להחזיר אותם, כי לא נשרוד את הפקרתם.
צריך להחזיר אותם, כי למוטט את החמאס ניתן גם אחר כך.
בגלל כל זה ולמען כל זה, לא נצא מממשלת החירום.

כל עוד יש לנו השפעה מכרעת על קבלת החלטות ראויות ועל מניעת דחיינות פוליטית – לא נעזוב את גשר הפיקוד של המערכה המורכבת.

אז, מה היה לנו?

· כשיגון הטרגדיות פוגש את שמחת המפגש – "בכיכר החטופים" בתל אביב, השתתפנו, ליזי ואני, בקבלת השבת הקיבוצית שמקיימת, מדי שישי, קהילת נחל עוז: תושבים שפונו לא מכבר וחברים שעזבו משכבר.

· שבת של חברות בצל אובדן – בשפיים השתתפנו בקבלת שבת שארגנה הרבה של שער הנגב, יחד עם התנועה ליהדות מתקדמת, קהילת כפר עזה ומשפחתו של אופיר ליבשטיין ז"ל. לקחתי חלק במסירת ספר התורה על שם ראש המועצה שנפל מכדורי הרוצחים.

· בתל אביב התרגשנו מתערוכת הצילומים השנייה של בתיה הולין, חברת כפר עזה, שלאחר צילומי התקווה לאנושיות משני עברי הגבול (אותם הציגה אשתקד בנחל עוז) הגיעה כעת עבורה שעת ההתפכחות.

· "שעת מלחמה", הפודקסט מבית "עושים הסטוריה" – יובל, הבן שלנו, שלחם במפלסים, כפר עזה, מ.פ שאטי וחאן יונס, סיפר לשלמה רז על קורותיו ואני הוספתי מלים של אבא, ש"היה שם", ללא נשק, ועם ההבנה שמשהו ענק ונורא קורה כאן.

· בבית ברל, קיימתי מפגש הכרות עם קרן ברל כצנלסון, שתלווה את פעולתי מתוך עמדה של ציונות מהזרם המעשי, של יהדות מהמסלול הריבוני, של סוציאל דמוקרטיה מהדגם ההומניסטי.

· פגשתי פעילי כחול לבן שמתמודדים בבחירות בהוד השרון.

· בוועדות החינוך, הצעירים וקרן העושר פעלתי לשמירת התקציב של תנועות הנוער, המכינות הקדם צבאיות והתנועות החינוכיות. כל השבוע עסקנו גם בחלוקה הוגנת של נטל הגיוס המוקדם.

· וועדת המשנה לחקלאות של ועדת הכלכלה, ועדה שאני עומד בראשותה, בחנה את מצב החקלאות לאחר המלחמה. בתוך כחודש, נקיים דיון נוסף, בו יידרשו משרדי האוצר והחקלאות לדווח על התקדמות בתכנית לשיקום חקלאות ישראל.

· בוועדת הכספים, הכלכלה והבריאות עסקתי בסוגיות שקשורות בענף גידולי השדה וענף החלב.
• בוועדת החינוך קדמנו את יחידות הנוער ברשויות המקומיות.

• לקחתי חלק בכנס שארגנה חברתי ח"כ ד"ר מטי צרפתי הרכבי בנושא מנהיגות נשית בבחירות המוניציפאליות.

· בכנס שארגנה חברתי, חכ"ל רות וסרמן לנדה, הוקרתי אזרחים ואנשי הצלה בדווים, שבשבעה לאוקטובר חרפו נפשם להצלת ישראלים דוברי עברית ודוברי ערבית, כאחד.

· ליוויתי את בני גנץ בפגישתו עם ראש ממשלת הולנד. חיזקנו ידיד ישראל בימים משונים, בהם הרוע מתקרבן וצובר אהדה.

· באוהל החמ"ל של מפלסים, על סף ביתי, נפגשתי עם קבוצה של עובדי משרד החקלאות, מדריכים מקצועיים. דיברנו על עלילות מפלסים ועל טירוף המערכות של חקלאות ישראל.

· בטייסת הכטמ"מ שבסיס חיל האוויר, פגשנו היום – חברי כיתת הכוננות וראשי צח"י של קבוץ מפלסים – את חברות וחברי הצוותים שהסירו את איום הפלישה למפלסים, כשפגעו בעשרות רבות של מחבלים באזור "חץ שחור", במרחק של כמה מאות מטרים מהישוב. בים הבשורות המרות, במפלסים, הכף נטתה לטובתנו.

· הבחירות למזכירות התנועה הקיבוצית – ברכתי את ליאור שמחה (נצר סירני) על בחירתו, שלאחריה נעבוד, שכם אל שכם, למען שיקום הקיבוצים הפגועים ולמען חברה שיתופית איתנה. הבטחתי למתמודדת עימו, הדס דניאלי ילין, שנמשיך לפעול ביחד למען חברה ישראלית צודקת. בקרוב, אפרד מניר מאיר, המזכיר היוצא.

· התראיינתי לערוץ 24I באנגלית, לחדשות 12, לגל"צ, רשת ב', ערוץ הכנסת ולרדיו ירושלים.

"אין חיוך נדיב מספיק, אין מגע עדין מדי"

מופלאי "זהו זה" הפגישו לי אמש את "נורי" של שלומי שבן.

כשלעצב אין קצה והכאב תוקף כל שחר, ניתן להתכרבל בחיקן של מלים מנחמות ולנשום עמוקות לחן משחרר.

"שב איתי עוד רגע,
יש לי בשבילך סיפור.
אבא לא מבטיח סתם,
סיפור כזה עוד לא שמעת
מעולם.

על היום בו המילים יצאו מדעתן
וכל מה שחשבנו
הסתחרר
ונעלם איתן

האם שמעת?
מאז שבאת לעולם
הוא קצת פחות בטוח
ואמיתי ומשוגע.

אתה צודק, זה לא סיפור
אבל אולי זה משהו
שרציתי שתדע:
כשאנחנו יחד,
אין חיוך נדיב מספיק,
אין מגע עדין מידי.
אני שומר עליך
ואתה שומר עלי"

שבת שלום,
אלון".

האתר שאתה גולש בו עשוי להשתמש בעוגיות (קוקיז) ובטכנולוגיות דומות. על ידי כניסה לאתר אתה מאשר את תנאי השימוש הכוללים שימוש בעוגיות (קוקיז). אישור

חדשות ועדכונים

יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ: ״דיון חירום בנושא קריסת משרתי המילואים ומשפחותיהם״. תנו לזה רגע לשקוע, לכותרת הזו. זה נושא הדיון שהתנהל אתמול בבוקר בכנסת, בוועדה לפיתוח ולחיזוק הנגב והגליל, ביוזמת ראש הוועדה ח״כ מיכאל ביטון. זה דיון חשוב. אבל במדינה מתוקנת, הוא פשוט לא מתקיים. במדינה מתוקנת, לא היינו צריכים להביא לכנסת את משפחות משרתי המילואים שקורסות תחת הנטל כדי שיוכלו להשמיע את קולן, כדי לאפשר להן מקום לזעוק מדם ליבן. מדינה מתוקנת הייתה עושה כבר מזמן את הדבר המובן מאליו, ופשוט דואגת להם, כבר מהיום הראשון. היא הייתה דואגת להם למעטפת בכלל התחומים, ואומרת להם – ״אתם משלמים מחיר יקר כל כך, ואנחנו כאן, ונדאג לכם״. ישבתי שם מולם אתמול והתביישתי. התביישתי בעיקר בגלל הפער העצום בין הפעילות של לוחמינו הגיבורים בשבע הזירות, לבין מה שקורה כאן בכנסת. הפער שבין לוחמינו, שנמצאים בטנק, בספינה ובמארבים ביחד, ללא הבדלים – לבין הניסיון של הקואליציה לקרוע אותנו בתוך הבית.

12 בנובמבר 2024

ח"כ חילי טרופר: "חבר הכנסת אריה דרעי אמר היום כי “בשבועות הקרובים נוכל להסדיר שבני הישיבות יוכלו לשבת ללמוד ללא הפרעה, ללא בעיות של צווים”. בשבועות הקרובים כן ישלחו צווים למילואימניקים בפעם הרביעית או החמישית בתוך שנה, והם יקראו ויקרעו מתוך משפחתם, פרנסתם וחייהם כדי להגן על המדינה. בשבועות הקרובים שוב יוארך שירותם של לוחמים בסדיר, שנלחמו בתוך שנה אחת בעזה ובג’נין ובלבנון. הם ימשיכו להקיז את דמם למען העם והארץ. במדינה אחת יהיו מי שילמדו “ללא הפרעה וללא בעיות של צווים” ומי שיסכנו את חייהם שוב ושוב. ואני תוהה כיצד עומדים מול אלוהיהם מי שמרגישים נוח לשלוח את אחיהם למלחמה ולא לוקחים בה חלק?! כיצד יש מי שנאבקים לשבת ללמוד ללא הפרעה ובלי בעיות של צווים, בזמן שאחיהם נאנקים, מסתכנים ומקריבים?! איזו תורה לומדים בישיבות החרדיות, שמאפשרת להם לראות את אחיהם הנאנקים תחת משא כבד והם אינם נחלצים לסייע?! וכמה רחוקה היא מהתורה שאני לומד בה".

14 באוקטובר 2024

ח"כ חילי טרופר: "רק לפני כמה ימים כתבה רייצ’ל פולין גולדברג, אימו של הירש ז”ל: “כשאני חושבת על הירש הגרון שלי מתחיל להיסגר והעיניים שלי מתמלאות דמעות. אני מתגעגעת אליו כל כך שהעצמות שלי כואבות. הכל כואב. הנשמה שלי צולעת כדי לעבור את הימים והלילות הארוכים… אין לי מילים בשום שפה לתאר את שלומי. מרוסקת, לא מתפקדת, מרוטשת, הפוכה, מופרת, מקוטעת, מעוותת, חסרת שמחה, טובעת…תמיד, תמיד טובעת. לאן נעלם האוויר?” ועם נפש מפורקת ובלי אוויר – רייצ’ל, ג’ון ויתר המשפחות פעלו ללא לאות, טסו בכל העולם, נכנסו בכל דלת שנפתחה ואם נסגרה בפניהם אז דרך החלון, התחננו על חיי יקיריהם, לא נחו לרגע מתוך מחויבות עמוקה, אהבה עצומה וגעגועים עד שהעצמות כואבות. הם האמינו שיקיריהם ישובו בחיים. והנה, אמש הובאו גופותיהם של הירש, עדן ירושלמי, כרמל גת, אלמוג סרוסי, אורי דנינו ואלכס לובנוב אחרי שנרצחו בידי מרצחי החמאס האיומים. האחים והאחיות שלנו הוצאו להורג אחרי חודשים ארוכים של גיהנום.

1 בספטמבר 2024

בין עם ישראל לעדה הדרוזית כרותה ברית אחים חזקה, ברית שהלכה והתהדקה מאז ה-7 באוקטובר. בניה הגיבורים, לוחמים אמיצים, שדהרו לחזית בשבת השחורה וממשיכים להילחם מאז בגבורה ונחישות בכל החזיתות. בחודשים מאז, בכל שבעה וביקור ניחומים אצל משפחות שכולות מהעדה הדרוזית אנחנו שומעים מהם על המסירות חסרת הפשרות למדינת ישראל וביטחונה, על הנכונות להקריב בשדה הקרב, ותחושת השייכות העמוקה. אך לצערינו אנחנו נאלצים עדיין לשמוע גם על העלבון ועל האפליה המבישה בקשר אליהם והתביעה הצודקת לתקן את החוק הקיים כך שייראה בעדה הדרוזית כשווה. שווה לא רק בשדה במלחמה, לא רק ברית דמים, אלא ברית חיים. היום העלה חברינו ח”כ אלון שוסטר את הצעת החוק שלו לתיקון חוק הלאום והוספה של ערך השוויון ברוח מגילת העצמאות, אך לצערנו הקואליציה הפילה אותו והחוק לא עבר. נמשיך להאבק למען העדה הדרוזית, סיעת המחנה הממלכתי מחויבת לא רק לברית הדמים בינינו אלא גם לברית החיים.

3 ביולי 2024

יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ: ״ומתוך האדמה המדממת, רגליי ננעצו, הכו שורשים״ בשבת ההיא, בין שבילי הקיבוץ שרק יום קודם לכן עוד התרוצצו בהם ילדים שובבים ומאושרים, רמי גולד, חבר הקיבוץ ומגיבורי הצנחנים במלחמת יום הכיפורים, נלחם בגבורה מול המחבלים שהגיעו לקחת לו, ולכולם, את הבית, ואת הכל. כשהגעתי אתמול לביקור נוסף בקיבוץ בארי, סיירנו גם בשכונה החדשה שנמצאת בבנייה וצפויה להכיל מעל 50 בתים חדשים. הוא הצביע על כביש הגישה החדש שנסלל רק לאחרונה ואמר משפט אחד שריגש אותי – ״תסתכל על זה. זה לא כביש, זו יציקה של תקווה״. בקיבוץ בארי של אחרי השבעה באוקטובר, לא סוללים סתם כבישים, לא בונים עוד בתים ולא יוצקים סתם בטון. יוצקים תקווה וחלומות חדשים. כל בית שיקום וכל שביל שייסלל במקום מה שחרב, עבורם, הם הרבה יותר מ״פרויקט התחדשות״. הם לא מוותרים, ובנחישות, מתוך ההריסות, הם בונים עתיד, נועצים רגליים, ומכים שורשים. הם רואים בכך את משימת חייהם, ועלינו, כמדינה וכחברה, לראות זאת בדיוק כך – בבארי, ובנגב המערבי כולו. זה הניצחון האמיתי".

28 ביוני 2024

צעירי המחנה הממלכתי

הצטרפו לדור העתיד של המחנה הממלכתי והמדינה.

הסיפור שלנו

בואו לשמוע איך הכל התחיל.

חדשות ועדכונים

התעדכנו בכל מה שקורה וכל מה שחדש.

גם אתם מרגישים שחייבים להתקדם?

הצטרפו אלינו!

אייקון וי
אייקון וי

רוצים להישאר מעודכנים? עקבו אחרינו ברשתות