1 בנובמבר 2023
ח"כ מיכאל ביטון: "בדרך להלווייתו של סמ״ר עדי ליאון ז״ל חלפתי, כמו גם אלפים אחרים, על פני עשרות אנשים שעמדו בצידי הדרך אבלים אך גאים ואיתנים עם דגלי ישראל בידם. כמה רוח ואיזה תעצומות יש לעם שלנו שגם ברגעי אבל זוכר ומזכיר את התקווה.
קשה לשמוע הספדים על עדי הצעיר, רק בן 20 במותו. לשמוע את ההספדים ולהבין מיד את הדאבה והכאב של מאות האנשים שהגיעו וגדשו את בית העלמין של מודיעין. אחותו הקטנה זוהר, מספרת על החיוך הכובש, על היותו השטותניק השנון, שמשמח כל מי שמגיע הביתה. עדי התלמיד שלא עשה חיים קלים למורה יעל לביא בתיכון ברנקו וייס במודיעין. המורה שהאמינה בו, שדחפה אותו לסיים את לימודים ולהתגייס.
עדי, שנולד והתגורר עם משפחתו בישוב ניל״י, היה חניך ובוגר סניף ׳מכבי צעיר׳ ביישוב, היווה מודל לחיקוי לחניכיו וחבריו אז, ומודל לחיקוי גם בשירותו הצבאי כפי שהעידו וספדו לו חברי הצוות שלו מהשירות. התעקש לחזור ללחימה אחרי שהחלים מפציעה, אחרי שכבר היה בתפקיד הדרכה. סבו העיד על קברו שהציע לו להישאר בתפקיד הדרכה, אך עדי מיד פסל זאת והתעקש לחזור ולשרת כלוחם. ממש לפני שנכנס לרצועת עזה, הוריו, נורית ואמיר הלכו לבקר אותו ואמרו לו: ״לך, תשמור עלינו, יש לך את הגב שלנו״ והוא השיב להם, כמה חשוב לו לשמוע זאת וכמה לא לכל מי שלצידו יש את הידיעה והגב הזה.
אני למדתי לראשונה על עדי ז״ל רק היום למרבה הצער. לא הכרתי אותו אלא רק מהעדויות, אפילו על התחביב וכמעט המקצוע, לכתוב ולהפיק מוסיקה בסטודיו שבנה לעצמו. שהיה יכול לשתף עם החברים ועם העולם אילו לא היה הולך מעימנו בטרם עת. עדי ז״ל והלוחמים שנפלו הגנו בגופם על מדינת ישראל בשעתה הקשה. נרקין ראש לזכרם, נוקיר אותם, נזכור אותם, נזכור בעתיד את צוואתם. יהי זכרם ויהי זכרו ברוך".