ח"כ אלון שוסטר: "בני גנץ ואני נפגשנו אתמול עם אברהם גולדשטיין, סמ"פ בשריון, מנכי צה"ל ששילמו את המחיר הכבד ביותר במלחמת יום הכיפורים ואשר השתקם באורח מופלא. הוא הגיע עם אשתו ובנו, מלווה במח"ט שלו במלחמה, אלוף (דימ.) חיים ארז ובמ"פ שלו, אהוד כוכבי, חבר יגור. אברהם בא כדי לתבוע ממנהיגי המדינה התנהגות אחראית, שתכבד את המחיר שלוחמי 73' שילמו במסגרת ההסכם הבלתי כתוב שיש לממשלה עם המשליכים נפשם למען קוממיות ישראל".

16 בספטמבר 2023

ח"כ אלון שוסטר: "שלום לחברות ולחברים,

השבט הרביעי

לא קל להרגיש בישראל בבית אם אתה בן לשבט הערבי במדינת היהודים, שמצויה במלחמה עם בני עמך.
לא פשוט להרגיש בישראל בבית אם אתה בן לשבט החרדי במדינת היהודים החילונית, שציוניותה קוראת תגר על מסורת בית אביך.
לרבים מבני השבט המסורתי קשה להרגיש בישראל בבית, כשהם חשים עדיין את צריבת תסכולי הקליטה והאפלייה.
במה נשתנתה השנה הזו מכל השנים?
שבשנה זו, גם לבני השבט הליברלי קשה לחוש כעת בישראל בבית, כשמגילת העצמאות מבוזה, כששופטיה המצויינים מוכפשים וכאשר ההתדרדרות לדמוקרטיה חלולה הינה מוחשית ומיידית.

הסכם אברהם

בני גנץ ואני נפגשנו אתמול עם אברהם גולדשטיין, סמ"פ בשריון, מנכי צה"ל ששילמו את המחיר הכבד ביותר במלחמת יום הכיפורים ואשר השתקם באורח מופלא. הוא הגיע עם אשתו ובנו, מלווה במח"ט שלו במלחמה, אלוף (דימ.) חיים ארז ובמ"פ שלו, אהוד כוכבי, חבר יגור. אברהם בא כדי לתבוע ממנהיגי המדינה התנהגות אחראית, שתכבד את המחיר שלוחמי 73' שילמו במסגרת ההסכם הבלתי כתוב שיש לממשלה עם המשליכים נפשם למען קוממיות ישראל.
אמרתי לאברהם, שאני התגברתי על אובדן הראיה בעין שתרמתי לביטחון ישראל, על ידי השלמה שאלו הקלפים שהיו לי ומכאן המשכתי. אבל איך הוא, משותק בארבע גפים, מתמודד? הוא שתק לרגע ואמר: "גם אני, הבנתי שאלו הקלפים שלי ומשם פשוט המשכתי".
בני אמר מה שאמר ומילותיו חיבקו והוקירו ועוררו תקווה ואני נשארתי עם המחווה של גינה, אשתו של אברהם, שניקתה לו, באהבה שלא דעכה, פירור סורר בזווית שפתיו.

שבוע 52

• התראיינתי לערוץ הכנסת, לחדשות 12, ליומן הלילה בגל"צ, לרדיו דרום ולכאן מורשת.
• השתתפתי בהפגנה הגדולה בבאר שבע.
• ביקרתי בנמל המפרץ, "הנמל הסיני": כשקידמה טכנולוגית פוגשת ניסיון מסחרי ואיכות תפעולית, נותר רק לקוות שתשתיות התחבורה, בראשן הרכבת, יאיצו את יעילות שינוע הסחורות ויקלו על יוקר המחיה.
• אזרחים ותיקים: נפגשתי עם פרופ' טוביה חורב, שהעביר לי מניסיונו בנוגע לשיפור המענה למצבי סיעוד בדרגות חומרה שונות.
• יחד עם חברי לשדולת החקלאות והמרחב הכפרי, ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד) וח"כ איציק קרויזר (עוצמה יהודית), פגשנו לישיבת עבודה מעמיקה את הנהלת מרכז השלטון האזורי, בראשות המנכ"ל, איציק אשכנזי.
• לקראת הבחירות במועצות האזוריות, ביקרתי עם חברי, ח"כ מיכאל ביטון, במטה אשר ובמעלה יוסף – פגשנו חברים חקלאיים בכרם יין על גבול לבנון, שתינו קפה על סף חומת הגבול הצפוני, ערכנו חוג בית במושב יערה. בהמשך, השתתפתי בהשקת המטה של משה מאיר בגן רווה, נפגשתי עם פעילים בבני שמעון ובערבה התיכונה ועם מתעניינים ביוטבתה שבחבל אילות.
ליוויתי את חברי, ח"כ זאב אלקין, שהתארח במועצה האזורית שער הנגב.
• היה לי העונג הצרוף להשתתף בישיבה חגיגית, לקראת החג, של מנהלת פארק השקמה, שזכיתי להקים ולהוביל שנים ארוכות. קשה להפריז בחשיבות המהותית ובערך הסמלי של הקפדה על איזון ראוי בין "פיתוח השטח" לבין "השטח הפתוח", כאן, שם ובכל מקום.
• לקחתי חלק בכינוס לציון 20 שנה להקמת אתר "חץ שחור", שהובלתי כראש מועצה ו 70 שנה להקמת יחידה 101, שעלילותיה מונצחות באתר אשר מצוי בין הבית שלי לבין גבול עזה. זו היתה הזדמנות להכיר מזוויות מרתקות את הסייר הטוב בצה"ל (מאיר הר ציון) ואת הגנרל שלעולם לא הלך בתלם (אריק שרון), שניהם לוחמים מעולים וחקלאים נחושים.

ימים של שקט

מה כבר רצינו, מה?
"ותשקוט הארץ ארבעים שנה" היה התיאור המקראי היומרני ביותר לעידן של שלווה. היום היינו קונים גם ארבע שנים…במחיר מופקע.
ירדן בר כוכבא כתבה את התפילה להתאוששות מהרעש הגדול, אבי גרייניק הלחין וחברי "לולה" שרים:
"הנה הם באים ימים של שקט
אחרי הרעש הגדול והנורא
אפשר לנוח קצת על המרפסת
ולאסוף את שברי הסערה"
(הוידאו של השיר בתגובות)

אני יוצא עם ליזי לחופשה.
ניפגש כאן בערב סוכות, נטועים כבר בשנה החדשה, שנצטרך כולנו להתאמץ בה מאד כדי שתהיה יותר מצערת מקודמתה.

שבת שלום, חברות וחברים, שנה טובה,

אלון".

האתר שאתה גולש בו עשוי להשתמש בעוגיות (קוקיז) ובטכנולוגיות דומות. על ידי כניסה לאתר אתה מאשר את תנאי השימוש הכוללים שימוש בעוגיות (קוקיז). אישור

חדשות ועדכונים

יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ: ״דיון חירום בנושא קריסת משרתי המילואים ומשפחותיהם״. תנו לזה רגע לשקוע, לכותרת הזו. זה נושא הדיון שהתנהל אתמול בבוקר בכנסת, בוועדה לפיתוח ולחיזוק הנגב והגליל, ביוזמת ראש הוועדה ח״כ מיכאל ביטון. זה דיון חשוב. אבל במדינה מתוקנת, הוא פשוט לא מתקיים. במדינה מתוקנת, לא היינו צריכים להביא לכנסת את משפחות משרתי המילואים שקורסות תחת הנטל כדי שיוכלו להשמיע את קולן, כדי לאפשר להן מקום לזעוק מדם ליבן. מדינה מתוקנת הייתה עושה כבר מזמן את הדבר המובן מאליו, ופשוט דואגת להם, כבר מהיום הראשון. היא הייתה דואגת להם למעטפת בכלל התחומים, ואומרת להם – ״אתם משלמים מחיר יקר כל כך, ואנחנו כאן, ונדאג לכם״. ישבתי שם מולם אתמול והתביישתי. התביישתי בעיקר בגלל הפער העצום בין הפעילות של לוחמינו הגיבורים בשבע הזירות, לבין מה שקורה כאן בכנסת. הפער שבין לוחמינו, שנמצאים בטנק, בספינה ובמארבים ביחד, ללא הבדלים – לבין הניסיון של הקואליציה לקרוע אותנו בתוך הבית.

12 בנובמבר 2024

ח"כ חילי טרופר: "חבר הכנסת אריה דרעי אמר היום כי “בשבועות הקרובים נוכל להסדיר שבני הישיבות יוכלו לשבת ללמוד ללא הפרעה, ללא בעיות של צווים”. בשבועות הקרובים כן ישלחו צווים למילואימניקים בפעם הרביעית או החמישית בתוך שנה, והם יקראו ויקרעו מתוך משפחתם, פרנסתם וחייהם כדי להגן על המדינה. בשבועות הקרובים שוב יוארך שירותם של לוחמים בסדיר, שנלחמו בתוך שנה אחת בעזה ובג’נין ובלבנון. הם ימשיכו להקיז את דמם למען העם והארץ. במדינה אחת יהיו מי שילמדו “ללא הפרעה וללא בעיות של צווים” ומי שיסכנו את חייהם שוב ושוב. ואני תוהה כיצד עומדים מול אלוהיהם מי שמרגישים נוח לשלוח את אחיהם למלחמה ולא לוקחים בה חלק?! כיצד יש מי שנאבקים לשבת ללמוד ללא הפרעה ובלי בעיות של צווים, בזמן שאחיהם נאנקים, מסתכנים ומקריבים?! איזו תורה לומדים בישיבות החרדיות, שמאפשרת להם לראות את אחיהם הנאנקים תחת משא כבד והם אינם נחלצים לסייע?! וכמה רחוקה היא מהתורה שאני לומד בה".

14 באוקטובר 2024

ח"כ חילי טרופר: "רק לפני כמה ימים כתבה רייצ’ל פולין גולדברג, אימו של הירש ז”ל: “כשאני חושבת על הירש הגרון שלי מתחיל להיסגר והעיניים שלי מתמלאות דמעות. אני מתגעגעת אליו כל כך שהעצמות שלי כואבות. הכל כואב. הנשמה שלי צולעת כדי לעבור את הימים והלילות הארוכים… אין לי מילים בשום שפה לתאר את שלומי. מרוסקת, לא מתפקדת, מרוטשת, הפוכה, מופרת, מקוטעת, מעוותת, חסרת שמחה, טובעת…תמיד, תמיד טובעת. לאן נעלם האוויר?” ועם נפש מפורקת ובלי אוויר – רייצ’ל, ג’ון ויתר המשפחות פעלו ללא לאות, טסו בכל העולם, נכנסו בכל דלת שנפתחה ואם נסגרה בפניהם אז דרך החלון, התחננו על חיי יקיריהם, לא נחו לרגע מתוך מחויבות עמוקה, אהבה עצומה וגעגועים עד שהעצמות כואבות. הם האמינו שיקיריהם ישובו בחיים. והנה, אמש הובאו גופותיהם של הירש, עדן ירושלמי, כרמל גת, אלמוג סרוסי, אורי דנינו ואלכס לובנוב אחרי שנרצחו בידי מרצחי החמאס האיומים. האחים והאחיות שלנו הוצאו להורג אחרי חודשים ארוכים של גיהנום.

1 בספטמבר 2024

בין עם ישראל לעדה הדרוזית כרותה ברית אחים חזקה, ברית שהלכה והתהדקה מאז ה-7 באוקטובר. בניה הגיבורים, לוחמים אמיצים, שדהרו לחזית בשבת השחורה וממשיכים להילחם מאז בגבורה ונחישות בכל החזיתות. בחודשים מאז, בכל שבעה וביקור ניחומים אצל משפחות שכולות מהעדה הדרוזית אנחנו שומעים מהם על המסירות חסרת הפשרות למדינת ישראל וביטחונה, על הנכונות להקריב בשדה הקרב, ותחושת השייכות העמוקה. אך לצערינו אנחנו נאלצים עדיין לשמוע גם על העלבון ועל האפליה המבישה בקשר אליהם והתביעה הצודקת לתקן את החוק הקיים כך שייראה בעדה הדרוזית כשווה. שווה לא רק בשדה במלחמה, לא רק ברית דמים, אלא ברית חיים. היום העלה חברינו ח”כ אלון שוסטר את הצעת החוק שלו לתיקון חוק הלאום והוספה של ערך השוויון ברוח מגילת העצמאות, אך לצערנו הקואליציה הפילה אותו והחוק לא עבר. נמשיך להאבק למען העדה הדרוזית, סיעת המחנה הממלכתי מחויבת לא רק לברית הדמים בינינו אלא גם לברית החיים.

3 ביולי 2024

יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ: ״ומתוך האדמה המדממת, רגליי ננעצו, הכו שורשים״ בשבת ההיא, בין שבילי הקיבוץ שרק יום קודם לכן עוד התרוצצו בהם ילדים שובבים ומאושרים, רמי גולד, חבר הקיבוץ ומגיבורי הצנחנים במלחמת יום הכיפורים, נלחם בגבורה מול המחבלים שהגיעו לקחת לו, ולכולם, את הבית, ואת הכל. כשהגעתי אתמול לביקור נוסף בקיבוץ בארי, סיירנו גם בשכונה החדשה שנמצאת בבנייה וצפויה להכיל מעל 50 בתים חדשים. הוא הצביע על כביש הגישה החדש שנסלל רק לאחרונה ואמר משפט אחד שריגש אותי – ״תסתכל על זה. זה לא כביש, זו יציקה של תקווה״. בקיבוץ בארי של אחרי השבעה באוקטובר, לא סוללים סתם כבישים, לא בונים עוד בתים ולא יוצקים סתם בטון. יוצקים תקווה וחלומות חדשים. כל בית שיקום וכל שביל שייסלל במקום מה שחרב, עבורם, הם הרבה יותר מ״פרויקט התחדשות״. הם לא מוותרים, ובנחישות, מתוך ההריסות, הם בונים עתיד, נועצים רגליים, ומכים שורשים. הם רואים בכך את משימת חייהם, ועלינו, כמדינה וכחברה, לראות זאת בדיוק כך – בבארי, ובנגב המערבי כולו. זה הניצחון האמיתי".

28 ביוני 2024

צעירי המחנה הממלכתי

הצטרפו לדור העתיד של המחנה הממלכתי והמדינה.

הסיפור שלנו

בואו לשמוע איך הכל התחיל.

חדשות ועדכונים

התעדכנו בכל מה שקורה וכל מה שחדש.

גם אתם מרגישים שחייבים להתקדם?

הצטרפו אלינו!

אייקון וי
אייקון וי

רוצים להישאר מעודכנים? עקבו אחרינו ברשתות