7 בספטמבר 2023
ח"כ מיכאל ביטון: "זכות גדולה היתה לי אתמול, לקבל את ׳אות החוסן לתרומה יוצאת דופן לחוסנה הלאומי של ישראל׳ ביוזמת ׳מרכז משאבים׳. אומנם רק לאחרונה צלחנו משבר שכמעט הביא לסגירתם של שני מרכזי חוסן בצפון, המשרתים מעל לחצי מיליון איש, אך את מרכזי החוסן ואת פעילות ׳מרכז משאבים׳ אני מכיר כבר שנים רבות.
בקיץ 2006, עת הייתי מנהל התכנון והפיתוח של מגבית קנדה, פרצה מלחמת לבנון השניה והצפון הופגז בקטיושות, פגזים וטילים ארוכי טווח. נסעתי לשם, פגשתי את ראשי הרשויות ושאלתי אותן מה יסייע להן. אז גם פגשתי את פרופ׳ מולי להד, מומחה בינלאומי בטיפול בפסיכוטראומה. למדתי את הנושא לעומק וראיתי במו עיני את מה שהתברר אז בוועדת וינוגרד ובמסקנות מהמלחמה: שמדינת ישראל לא היתה ערוכה לטיפול כראוי באזרחים במצבי חירום ומלחמה. שמעתי מהם על מרכזי החוסן שפעלו בצפון ונסגרו, שפעלו בדומה למה שהכרתי גם כתושב הדרום – מרכזים המציעים בעיתות חירום ושגרת חירום (כפי שהיה בתקופת הקורונה) תמיכה וסיוע רגשיים ונפשיים, מתן הדרכות ומידע להורים, פיתוח מנהיגות קהילתית ועוד מגוון שירותים רלוונטיים לחיזוק חוסן קהילתי, וגם פעילות רלוונטית לימים שאחרי תקופות חירום כמו פעילות בתחום הכלכלי-תעסוקתי.
בשנת 2014 כיהנתי כראש המועצה המקומית ירוחם. בתקופת מבצע צוק איתן, יישמתי את מה שלמדתי בצפון גם אצלנו במועצה. גייסנו 600 מתנדבים, בדומה למודל של מרכזי החוסן, והשתמשנו בעוצמתה של הקהילה כדי לתמוך באחרים בעיר ואף מחוצה לה בקהילות שהזדקקו לסיוע ביישובי עוטף עזה. אחד מהחוזקות של מרכז חוסן הוא היכולת לרתום את הקהילה לקחת חלק בפעילות ולהיות מכפיל כח בקשר של הרשות עם התושבים.
במאי 2020, התמנתי לתפקיד השר לעניינים אזרחיים במשרד הביטחון, ובני גנץ לתפקיד שר הביטחון. אחד הביקורים הראשונים שלנו היה בצפון, בו שמענו וראינו את הצורך שעלה מראשי הרשויות להשיב את מרכזי החוסן שנסגרו, כדי להתכונן למצב חירום אפשרי בגזרה הצפונית המתחממת, וכן כדי לתמוך במי שזקוקים לתמיכה בהווה. פעלנו מתוך תפיסת עולם מרחיבה, כזו שלוקחת אחריות גם על נושאים שאינם ישירות בתחום העיסוק שלנו והקצנו את המשאבים להקמת מרכזי החוסן בצפון. היום (עוד נגיע לכך), מתוקצבים המרכזים על ידי משרד הבריאות. אך משום ההבנה שהם צריכים לקום בהקדם ושחוסן חברתי ואזרחי הוא אחד מארבעת המרכיבים שמאפשרים למדינת ישראל להתמודד עם איומים ביטחוניים ומלחמות, לקחנו על עצמנו את המשימה.
כך במרץ 2021, בהשקעה של למעלה מ-10 מיליון ש״ח, חנכנו את שני מרכזי החוסן בגליל המזרחי והמערבי. בנוסף, הקמנו מרכז חוסן חדש באשקלון בעלות כוללת של מיליון וחצי שקלים והשקענו סכום זהה גם במרכזי החוסן הקיימים ביישובי עוטף עזה.
במאי האחרון, כיו״ר הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל הובא לידיעתי כי מרכזי החוסן בצפון נמצאים בסכנת סגירה, שכן למרות שישנה החלטת ממשלה להמשיך את פעילותם, לא הועבר תקציב על סך של כ-3 מיליון ש״ח ל׳מרכז משאבים׳ להפעלת המרכזים. במצב הדברים שהיה, לא ניתן היה להמשיך להבטיח את הפעלתם ונערכו במרכזים לסגירתם ולפיטורי הצוותים המקצועיים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ועוד. המשמעות היא שחצי מיליון תושבי הצפון ישארו ללא מרכזי חוסן שיוכלו להתכונן ולהכין את האוכלוסיה לשעת חירום, להציע שירותים בזמן חירום, ולתמוך בקהילה לאחר שעת החירום.
כמובן שמיידית כינסנו את הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל לדיון חירום בנושא, ביקרנו בקרית שמונה וביישובי קו העימות, ניהלתי קשר ישיר ורציף עם משרד הבריאות והאוצר, עם ראשי הרשויות, אשכולות גליל מזרחי ומערבי ואנשי ׳מרכז משאבים׳ ובמאמץ רב הצלחנו להבטיח את הפעלת המרכזים עד סוף 2025. אני מודה גם לשר הבריאות, משה ארבל ולשר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳ שנרתמו לפיתרון הסוגיה. כעת עלינו להבטיח שהמרכזים יתוקצבו בתוכנית רב שנתית כחלק מבסיס תקציב המדינה כדי שגם אחרי שנת 2025, לא תשוב עננת הסגירה על המרכזים, בשום מקרה.
בימים בהם שר הביטחון גלנט מתריע בפני מזכ״ל האו״ם כי פוטנציאל ההסלמה בגבול הצפון גובר, בגיבוי איראן, וכאשר אנו שומעים חדשות לבקרים כי אנו ניצבים בפני איום רב זירתי גם מהדרום – אין ספק כי מרכזי החוסן חשובים. ברקע, קריסת שירותי הפסיכולוגיה בענף הבריאות הציבורית הופכים את הדבר ממש להכרחי.
אני מודה לפרופ׳ מולי להד, נשיא ׳מרכז משאבים׳, ליפתח בנבנישתי, מנכ״ל מרכז משאבים, ליו״ר תא״ל מיכל בן מובחר ולמועצה הציבורית של ׳מרכז משאבים׳ על ההכרה וההוקרה ועל שהעניקו לי את הכבוד והאות המכובד".