21 במאי 2023
ח"כ חילי טרופר: "אי אפשר יותר לברוח מהמחלוקות העמוקות. אסור שהדיון החשוב הזה יברח למחוזות השנאה.
לא כל דרישה שגם צעירים חרדים או ערבים ישרתו למען המדינה משמעותה שנאה. תמוה כיצד מי שבוחר לשרת ומתעקש שגם אחרים ישרתו, מואשם בשנאה?
אם כבר, אמירה בנוסח: "שחצי עם ילמד תורה וחצי עם ישרת בצבא" – היא זו שמעמיקה קרעים.
כך גם בסוגיות התקציבים למסגרות שאינן מלמדות לימודי ליב"ה והיקפי הכספים הקואליציוניים האינפלציוניים.
הרי חברי הכנסת החרדים טוענים:
בשם השוויון – תקציב שווה למערכת החינוך החרדית.
ובשם אי השוויון – לא לשרת בצה"ל או בשירות אזרחי.
ובכן, יותר ויותר ישראלים לא מוכנים לקבל את ההסדר הזה.
גם אני חושב שהוא רע לישראל ורע גם לרבים באוכלוסייה החרדית.
אני לא שונא חרדים חלילה, אך גם לא מוכן לוותר על הערכים שלי. לא כל מחלוקת שיש בה ערכים שמתנגשים פירושה שנאה.
*
אבל כן, אחד הערכים שלי הוא "לא תשנא".
ובכנות, צריך להודות, שבימים האחרונים השיח גלש בחלקו למחוזות השנאה.
נדמה שיש מי שהמטרה שלהם היא לא שהחרדים ישרתו וישתלבו, אלא שהם יחטפו.
שהמטרה היא לא לתקן, אלא לפרוק עליהם תסכולים.
וכשהשיח הופך רעיל כל כך, אפשר לשכוח שכמעט כל אחד מאיתנו שאל פעם מכשיר רפואי מ"יד שרה", פגש את מתנדבי "זכרון מנחם" או "עזר מציון", חלילה נאלץ להסתייע בזק"א, מכיר מישהו שהרב פירר הציל לו את החיים, יודע על משפחה שהילד שלה במסגרות של "עלה" או "שלווה" או סתם נעזר פעם בבית חב"ד בפינה רחוקה של העולם.
כששונאים, שוכחים שכמעט בכל מקום ורגע כזה היה אדם חרדי, שנרתם לסייע באהבה ובלי חשבון.
כשיש אווירת מלחמה, נהיה קשה אפילו סתם להעריך חברה שמקדשת למידה ולכן בתי הספר שלה לעולם לא שובתים, או שכל אדם בה מפריש מעשר לצדקה, גם אם הוא עצמו עני.
אני לא רוצה להילחם באחים שלי. אני רוצה לנהל איתם ויכוח עמוק וענייני.
אני לא מוכן לוותר על האמונה שכל אחד צריך לשרת ועל כך שתקציב ציבורי צריך לעודד מסגרות חינוכיות שמעניקות לילדים כלים ומיומנויות, אבל אני גם לא מוכן לשנוא. אפילו לא קצת".