שר התרבות והספורט חילי טרופר: "מיכאל ביטון הוא חבר כאח לי. כבר שנים אנחנו עובדים ביחד. בירוחם, כשישבנו בישיבות שהיו 'יבשות' מדי לטעמו והיתה חסרה אנרגיה, הוא היה מתחיל לזמר פיוט בקולי קולות. לפעמים, כשרצה שלא אבין משהו, הוא עבר לדבר במרוקאית עם נוכחים אחרים בחדר".

11 במאי 2022

שר התרבות והספורט חילי טרופר: "מיכאל ביטון הוא חבר כאח לי.
כבר שנים אנחנו עובדים ביחד.

בירוחם, כשישבנו בישיבות שהיו 'יבשות' מדי לטעמו והיתה חסרה אנרגיה, הוא היה מתחיל לזמר פיוט בקולי קולות. לפעמים, כשרצה שלא אבין משהו, הוא עבר לדבר במרוקאית עם נוכחים אחרים בחדר.

ברגעים אחרים, הוא היה אומר דבר תורה או מצטט קטע משיר ישראלי. והיו הפעמים, שילד ריגש אותו והוא הזיל דמעה. ובכלל, האיש מלא ברגישות אין סופית לכל אדם, בעיקר למי שקשה ולמי שעני.
לא פגשתי אדם מחויב כל כך לערך של מתן הזדמנות לכל אחד, כמו מיכאל.

מבחינות רבות, זוהי משימת חייו: לשבור את הקשר בין המקום בו נולדת למקום אליו תגיע. הידיעה שיש ילדים שלא יצליחו רק משום שלא קיבלו את ההזדמנות, בין השאר בשל מחסום כלכלי, לא נותנת לו מנוח וכבר שנים ארוכות הוא פועל בזירה הציבורית כדי לתקן עוולות, כדי להשמיע את זעקת העני והעשוק וכדי שנהיה חברה טובה וצודקת יותר.

את הכל הוא עושה מתוך עבודה קשה וניסיון רב שנים, אבל תמיד גם בחן ובחסד. תמיד באהבה גדולה לבני אדם ולארץ הזו, בעיקר למדבר ולירוחם. את הילדים שלי הוא יכול לקחת שעות לטייל בגבעות סביב ירוחם, לבנות איתם רוג'ומים, לזהות עבורם כל שיח שנובט מכפל קרקע וכל ציפור במעופה ותוך כדי לספר להם על מורשת בית הוריו ועל מקום בשם ורזאזאת במרוקו, משם הם עלו.

וכמובן, הכל מלווה בבישולים ובאוכל טוב. אולי זה הענין האחד שטרם הצלחנו להתחבר סביבו… הוא אוהב אוכל. אני פחות.

ועכשיו יוצא לאור ספרו "אפשר לנצח את הסוציו אקונומי". סיפור מיוחד של מי שמביט בעיניים פקוחות על האפליה וההדרה שהיו וטרם נעלמו לגמרי. על הפערים החברתיים העצומים ומחירם. אך גם מי שהמבט על אלה לא מניע אותו לסגור חשבונות עבר ולשקוע בקטטות, אלא מניע אותו לפעולה של תיקון. לעבוד קשה כדי שלכל אחד תהיה הזדמנות.

הוא הוכיח שזה אפשרי, בשורה ארוכה של מעשים שכבר נזקפים לזכותו. הנה למשל הוא הוכיח כיצד בעיירה קטנה וקצת רחוקה יכולים לקרות הדברים הכי יפים שיש. כיצד אפשר לייצר בירוחם את הפתרונות הכי יצירתיים, לממש את הכישרונות הכי מופלאים שיש ולחלום את החלומות הכי גדולים שיש. וכמובן, לנצח את הסוציו אקונומי.
מיכאל ממשיך לחלום ובעיקר לעשות ועכשיו יש גם לכם הזדמנות לקרוא על חלק מהחלומות ומהמעשים.
מיכאל, מזל טוב על הספר!".

האתר שאתה גולש בו עשוי להשתמש בעוגיות (קוקיז) ובטכנולוגיות דומות. על ידי כניסה לאתר אתה מאשר את תנאי השימוש הכוללים שימוש בעוגיות (קוקיז). אישור

חדשות ועדכונים

יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ: ״דיון חירום בנושא קריסת משרתי המילואים ומשפחותיהם״. תנו לזה רגע לשקוע, לכותרת הזו. זה נושא הדיון שהתנהל אתמול בבוקר בכנסת, בוועדה לפיתוח ולחיזוק הנגב והגליל, ביוזמת ראש הוועדה ח״כ מיכאל ביטון. זה דיון חשוב. אבל במדינה מתוקנת, הוא פשוט לא מתקיים. במדינה מתוקנת, לא היינו צריכים להביא לכנסת את משפחות משרתי המילואים שקורסות תחת הנטל כדי שיוכלו להשמיע את קולן, כדי לאפשר להן מקום לזעוק מדם ליבן. מדינה מתוקנת הייתה עושה כבר מזמן את הדבר המובן מאליו, ופשוט דואגת להם, כבר מהיום הראשון. היא הייתה דואגת להם למעטפת בכלל התחומים, ואומרת להם – ״אתם משלמים מחיר יקר כל כך, ואנחנו כאן, ונדאג לכם״. ישבתי שם מולם אתמול והתביישתי. התביישתי בעיקר בגלל הפער העצום בין הפעילות של לוחמינו הגיבורים בשבע הזירות, לבין מה שקורה כאן בכנסת. הפער שבין לוחמינו, שנמצאים בטנק, בספינה ובמארבים ביחד, ללא הבדלים – לבין הניסיון של הקואליציה לקרוע אותנו בתוך הבית.

12 בנובמבר 2024

ח"כ חילי טרופר: "חבר הכנסת אריה דרעי אמר היום כי “בשבועות הקרובים נוכל להסדיר שבני הישיבות יוכלו לשבת ללמוד ללא הפרעה, ללא בעיות של צווים”. בשבועות הקרובים כן ישלחו צווים למילואימניקים בפעם הרביעית או החמישית בתוך שנה, והם יקראו ויקרעו מתוך משפחתם, פרנסתם וחייהם כדי להגן על המדינה. בשבועות הקרובים שוב יוארך שירותם של לוחמים בסדיר, שנלחמו בתוך שנה אחת בעזה ובג’נין ובלבנון. הם ימשיכו להקיז את דמם למען העם והארץ. במדינה אחת יהיו מי שילמדו “ללא הפרעה וללא בעיות של צווים” ומי שיסכנו את חייהם שוב ושוב. ואני תוהה כיצד עומדים מול אלוהיהם מי שמרגישים נוח לשלוח את אחיהם למלחמה ולא לוקחים בה חלק?! כיצד יש מי שנאבקים לשבת ללמוד ללא הפרעה ובלי בעיות של צווים, בזמן שאחיהם נאנקים, מסתכנים ומקריבים?! איזו תורה לומדים בישיבות החרדיות, שמאפשרת להם לראות את אחיהם הנאנקים תחת משא כבד והם אינם נחלצים לסייע?! וכמה רחוקה היא מהתורה שאני לומד בה".

14 באוקטובר 2024

ח"כ חילי טרופר: "רק לפני כמה ימים כתבה רייצ’ל פולין גולדברג, אימו של הירש ז”ל: “כשאני חושבת על הירש הגרון שלי מתחיל להיסגר והעיניים שלי מתמלאות דמעות. אני מתגעגעת אליו כל כך שהעצמות שלי כואבות. הכל כואב. הנשמה שלי צולעת כדי לעבור את הימים והלילות הארוכים… אין לי מילים בשום שפה לתאר את שלומי. מרוסקת, לא מתפקדת, מרוטשת, הפוכה, מופרת, מקוטעת, מעוותת, חסרת שמחה, טובעת…תמיד, תמיד טובעת. לאן נעלם האוויר?” ועם נפש מפורקת ובלי אוויר – רייצ’ל, ג’ון ויתר המשפחות פעלו ללא לאות, טסו בכל העולם, נכנסו בכל דלת שנפתחה ואם נסגרה בפניהם אז דרך החלון, התחננו על חיי יקיריהם, לא נחו לרגע מתוך מחויבות עמוקה, אהבה עצומה וגעגועים עד שהעצמות כואבות. הם האמינו שיקיריהם ישובו בחיים. והנה, אמש הובאו גופותיהם של הירש, עדן ירושלמי, כרמל גת, אלמוג סרוסי, אורי דנינו ואלכס לובנוב אחרי שנרצחו בידי מרצחי החמאס האיומים. האחים והאחיות שלנו הוצאו להורג אחרי חודשים ארוכים של גיהנום.

1 בספטמבר 2024

בין עם ישראל לעדה הדרוזית כרותה ברית אחים חזקה, ברית שהלכה והתהדקה מאז ה-7 באוקטובר. בניה הגיבורים, לוחמים אמיצים, שדהרו לחזית בשבת השחורה וממשיכים להילחם מאז בגבורה ונחישות בכל החזיתות. בחודשים מאז, בכל שבעה וביקור ניחומים אצל משפחות שכולות מהעדה הדרוזית אנחנו שומעים מהם על המסירות חסרת הפשרות למדינת ישראל וביטחונה, על הנכונות להקריב בשדה הקרב, ותחושת השייכות העמוקה. אך לצערינו אנחנו נאלצים עדיין לשמוע גם על העלבון ועל האפליה המבישה בקשר אליהם והתביעה הצודקת לתקן את החוק הקיים כך שייראה בעדה הדרוזית כשווה. שווה לא רק בשדה במלחמה, לא רק ברית דמים, אלא ברית חיים. היום העלה חברינו ח”כ אלון שוסטר את הצעת החוק שלו לתיקון חוק הלאום והוספה של ערך השוויון ברוח מגילת העצמאות, אך לצערנו הקואליציה הפילה אותו והחוק לא עבר. נמשיך להאבק למען העדה הדרוזית, סיעת המחנה הממלכתי מחויבת לא רק לברית הדמים בינינו אלא גם לברית החיים.

3 ביולי 2024

יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ: ״ומתוך האדמה המדממת, רגליי ננעצו, הכו שורשים״ בשבת ההיא, בין שבילי הקיבוץ שרק יום קודם לכן עוד התרוצצו בהם ילדים שובבים ומאושרים, רמי גולד, חבר הקיבוץ ומגיבורי הצנחנים במלחמת יום הכיפורים, נלחם בגבורה מול המחבלים שהגיעו לקחת לו, ולכולם, את הבית, ואת הכל. כשהגעתי אתמול לביקור נוסף בקיבוץ בארי, סיירנו גם בשכונה החדשה שנמצאת בבנייה וצפויה להכיל מעל 50 בתים חדשים. הוא הצביע על כביש הגישה החדש שנסלל רק לאחרונה ואמר משפט אחד שריגש אותי – ״תסתכל על זה. זה לא כביש, זו יציקה של תקווה״. בקיבוץ בארי של אחרי השבעה באוקטובר, לא סוללים סתם כבישים, לא בונים עוד בתים ולא יוצקים סתם בטון. יוצקים תקווה וחלומות חדשים. כל בית שיקום וכל שביל שייסלל במקום מה שחרב, עבורם, הם הרבה יותר מ״פרויקט התחדשות״. הם לא מוותרים, ובנחישות, מתוך ההריסות, הם בונים עתיד, נועצים רגליים, ומכים שורשים. הם רואים בכך את משימת חייהם, ועלינו, כמדינה וכחברה, לראות זאת בדיוק כך – בבארי, ובנגב המערבי כולו. זה הניצחון האמיתי".

28 ביוני 2024

צעירי כחול לבן

הצטרפו לדור העתיד של כחול לבן והמדינה.

הסיפור שלנו

בואו לשמוע איך הכל התחיל.

חדשות ועדכונים

התעדכנו בכל מה שקורה וכל מה שחדש.

גם אתם מרגישים שחייבים להתקדם?

הצטרפו אלינו!

אייקון וי
אייקון וי

רוצים להישאר מעודכנים? עקבו אחרינו ברשתות