19 באפריל 2022
שר התרבות והספורט חילי טרופר: "בילדותנו, נהג אבי כמו אבות רבים אחרים וכמו שאני נוהג עם בני היום, לפרוש מעלינו את טליתו בעת ברכת כהנים.
הצטופפנו האחים תחת הטלית והקשבנו לכהנים מברכים. על פי האגדה, בעת ברכת כהנים השכינה יורדת ועוטפת את הכהנים ולכן אסור להביט לעברם.
אבל כילד קשה לעמוד בפיתוי ולוותר על ההזדמנות לראות את השכינה יורדת אלינו. אז מעת לעת הייתי מציץ. את זיו השכינה לא ראיתי, אבל אולי שכינה היא פשוט הרגע המיוחד הזה, כשכל האבות בבית כנסת סוככים בטליתות על בניהם וכולם מקשיבים לברכה היפה:
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם
אחרי כמה שנים, בנערותי, אבי הפתיע אותי ואמר שבעצם מבחינה הלכתית גרידא מותר להביט על הכהנים, שהרי השכינה כבר חדלה לשרות מאז שחרב בית המקדש. התאכזבתי שהשכינה חדלה לבקר, אבל לפחות הרגשתי פחות חוטא על כך שהצצתי תחת הטלית.
אז אולי מבחינה הלכתית מותר להביט, אבל המנהג כל כך יפה, אז המשכנו אנחנו וממשיכים כל עם ישראל לנהוג בו. הוא נמשך גם בימי חול המועד, בברכת הכהנים הגדולה ליד הכותל, שריד בית מקדשנו.
מועדים לשמחה".