1 באפריל 2021
שר התרבות חילי טרופר: "הפעם הראשונה בה "נפגשנו" שירה איסקוב ואנוכי, היתה בבית החולים 'סורוקה', כמה ימים אחרי שבעלה לשעבר ניסה לרצוח אותה באכזריות איומה.
ישבתי עם אמה, אסנת, מחוץ לחדר בו שירה שכבה חבושה כולה, בתקווה שתקום ותחזור לתפקד.
בהמשך, אחרי תהליך השיקום המופלא שלה, נפגשנו שוב סביב מעשיה הטובים וההתגייסות שלה למאבק נגד אלימות. עם עדי גוזי שוחחתי אחרי שידור הסרט העוצמתי של בן שני בו נגלה סיפורה ההירואי.
ביקשתי להביע בפניה הערכה על האומץ יוצא הדופן שלה ובחירתה להשתחל תחת ידיו המגואלות בדם של אביעד משה האוחז בסכין, בניסיון להציל את חייה של שירה.
אמש הודענו להן על הבחירה בהן להשיא משואה ביום העצמאות הקרוב, תחת הכותרת "אחווה ישראלית".
סיפורה של עדי, המגלה אחווה ונחלצת להציל את שירה, וזה של שירה, הנוהגת באחווה ומבקשת להילחם את מלחמתן של הנשים הנפגעות, הוא אלומת אור אל מול החשיכה הגדולה של אלימות כלפי נשים ושל אלימות בכלל.
גם אתמול, אחרי שבישרנו להן על דבר הבחירה, שתיהן לא ראו בכך כבוד אישי אלא עוד הזדמנות להמשיך ולהיאבק על החיים, על הכבוד, על האנושיות ועל הערבות ההדדית. הן ראו בכך הזדמנות נוספת להזכיר את כל הנשים שנרצחו וכן להזכיר את מחיר האלימות, לא משנה נגד מי היא מופנית.
בעבר שירה הסבירה לי את הבחירה שלה להיחשף בכך שאין שום סיבה שהיא תתחבא ותתבייש, גם אם על גופה חרוטות צלקות עמוקות. ״בחברה בריאה, האלימים והפוגעניים צריכים להתחבא ולהתבייש״, היא הדגישה. התוקף ביקש להשתיק את קולה לעד, אך היא מתעקשת להשמיע קול רם ובוטח, בעד עצמה ובעד כל הנשים אשר חוות אלימות.
לצד זאת, היא ביטאה באוזני גם את מחיר החשיפה ואתמול בסוף שיחתנו אמרה שוב עד כמה היא מתגעגעת לאנונימיות שהיתה ואבדה לה.
רק המחויבות העמוקה שלה להצלת חיי אדם והשליחות שנטלה על עצמה, ממשיכים להניע אותה למרות המחירים הכבדים. מתוך אלה היא גם תדליק את המשואה ביום העצמאות הקרוב.
לכבודן של שירה ועדי, לכבודן ולזכרן של כל הנשים שנרצחו ולכבודן של כל מי שבוחרות ובוחרים להיאבק באלימות תעלה המשואה".