23 במרץ 2024
השר חילי טרופר: "הפעם הראשונה בה "נפגשנו" היתה כשעמוס שכב מורדם ומונשם במחלקת טיפול נמרץ כשהרופאים נאבקים על חייו. ישבתי עם משפחתו המקסימה.
הפעם השניה בה נפגשנו היתה כשיחד עם אביתר בנאי הגענו אליו. עמוס עדין שכב מחובר לעשרות צינורות בחדר טיפול נמרץ ותחת משככי כאבים, אבל היה ער והרופאים פתחו את הדלת.
עמדנו בכניסה במרחק בטוח ממנו, ואביתר שר לעמוס את השיר שהוא כה אוהב וכה התאים לרגעים שבהם מחפשים להיאחז בתקווה:
"כשאני יוצא מזה אני קונה מתנות לכולם
כשאני יוצא מזה אני איש חדש בעולם
כשאני יוצא מזה ואני יוצא מזה.
סולם זהב בקצה של בור
הגוף יש לו סוף, לנשמה אין לה סוף" (מתנות)
שפתיו של עמוס נעו קלות. הוא מלמל בלחש את המילים.
אחר כך, אביתר שר, לבקשת המשפחה, את "יפה כלבנה" לנעמה, אשתו של עמוס שעמדה לצדו והחזיקה לו את היד.
הרבה דמעות זלגו שם ברגע המיוחד הזה, עם משפחת לפידות המופלאה, שעטפה את בנה שנאבק על חייו.
מאז עמוס יצא מטיפול נמרץ ומצוי בתהליך שיקום ממושך ומעת לעת אני מבקר אותו. נעמה שם תמיד איתו. זוג מנצח.
עמוס, נגר במקצועו, שאיבד חברים וגם רגל, כשהם עלו על זירת מטענים בעזה, פתח בשבוע שעבר חוג נגרות במחלקת השיקום בתל השומר.
חבריו הביאו את הציוד מהנגריה שלו, אנשים טובים הוסיפו תרומות וחבורה מופלאה של לוחמים צעירים בלי רגליים או ידיים מנסרים, מחברים ובונים יצירות חדשות.
כשנפגשנו לפני כמה ימים, הוא כבר עבר לכמה רגעים מכיסא הגלגלים לכיסא הנדנדה הענק מעץ, שהוא וחבריו הרכיבו במחלקת השיקום.
חיוך גדול נמתח על פניו".