20 בספטמבר 2023
ח"כ חילי טרופר: "יש חברי קואליציה הממטירים עלינו אין סוף נהרות של שנאה. ההספק, רק ב24 השעות האחרונות של אמסלם, ואטורי, הר מלך ואליהו, הוא בלתי נתפס. כמה רעל.
אבל הם לא אמת המידה שלי. מפיצי הרעל נגד להט"ב, ערבים, שמאלנים ומילואימניקים הם לא נקודת הייחוס שלי.
אני נאבק בדרכם והלוואי וגם הם יעשו את חשבון הנפש שלהם בסיומה של שנה נוראית והמקום העצוב אליו גם הם גלגלו את מדינת ישראל.
ברור לי גם שאין סימטריה. האחריות העליונה תמיד יושבת על ממשלה נבחרת וביטויי שנאה של חברי כנסת ושרים חמורים יותר מעצם תפקידם, אבל אני רוצה לקוות שהסטנדרטים שלנו לא נקבעים על פי אחרון הצעקנים בקואליציה.
חשבון הנפש שלי אינו תלוי בחשבון הנפש שלהם.
ערב יום כיפור הוא זמן לבדוק גם את עצמי ואת סביבתי. לבדוק למשל כיצד התפרצה שנאה בחלק ממחוזות המחאה.
מדהים כל פעם מחדש להיווכח עד כמה הסנסורים שלנו רגישים למילים לא ראויות מהמחנה הפוליטי היריב, וכמה הם קהים וכבדים כאשר מדובר בהתבטאויות דומות מהסביבה אליה אנו משתייכים פוליטית.
מי ששותק מול מופעי שנאה שיוצאים מהמחנה שלו שומט את הקרקע תחת היכולת שלו לטעון נגד השנאה כאשר היא תופנה לכיוונו. שהרי אז כאמור, מתברר שאין לשותק בעיה עם שנאה אלא רק כאשר זו מופנית כלפיו. וזו כבר לא עמדה מוסרית אלא סתם חישוב פוליטי.
מבחינתי, שנאה היא שנאה היא שנאה ולא משנה מהיכן היא יוצאת, כולנו צריכים לעמוד מולה. גם אם אנחנו מרגישים מאוד צודקים במאבק, הרי שמי שבטוח בדרכו ונוהג בהגינות, צריך גם לבדוק את עצמו.
אם יש במחנה הקרוב אלינו גילויי שנאה – יש לעמוד מולם בלי חשבון. צריך לחדול מהאינסטינקט לצופף שורות באופן אוטומטי. הדרישה שלא נסתייג או נבקר מישהו שמוחה נגד הממשלה כי עכשיו צריך להעמיד חזית אחידה בכל מחיר, נוטלת את הלגיטימציה לטעון בגנותם של חברי הקואליציה כאשר הם מצופפים שורות ושותקים מול מופעי שנאה היוצאים מצד חבריהם. כיצד נדרוש מהם להחיל על עצמם, מה שאנו איננו מחילים על עצמנו?!
להגיד "אבל ביבי" או "אבל דודי אמסלם" או "אבל טלי גוטליב" זה לא מנהיגותי ולא אחראי. הם לא אמת המידה שלי.
מי שמשווה עצמו לשפתם של אמסלם, וטורי, קרעי או אליהו כדי להרגיש נוח עם עצמו – שיערב לו.
לא בשביל נתניהו או כל אחד אחר אנחנו עומדים מול קיצוניות ושנאה, אלא בשביל האמת שלנו, בשביל שנוכל להביט על עצמנו במראה, בשביל האמונה בצדקת הדרך, בשביל שנוכל להישאר לחיות כאן ביחד.
כמובן, שאירועי השנאה אינם מאפיינים את ההמונים שיוצאים בחודשים האחרונים למחות. יש במחאה בעיקר גילויי אהבה עזה למדינה ואהבה לאחים שחולקים עליהם, אך כדי שהאירועים הקודרים האלה יוותרו בשוליים – צריך לעמוד מולם ולדחוק אותם בחזרה לשוליים.
אגב, מי שעוד נפגע ממופעי השנאה הם ההמונים במחאה שזו לא שפתם ולא דרכם, ובעל כורחם הם מזוהים עם משהו שמנוגד לתפיסתם, לא אליו הם מחנכים ולא בדרך זו הם פועלים. אני משתדל להשמיע את קולם.
כן, אני מתנגד לממשלה ונאבק בה. וכן אני שותף לדרישה מחברי הקואליציה להפסיק לזהם את השיח ולקרוע את העם, אך את הדרישה הזו אני משתדל קודם כל להחיל על עצמי.
בתקווה לשנה טובה יותר.