חדשות

נאום בני גנץ בפני ועידת איפא"ק 2019
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

האחריות לביטחונה של ארץ ישראל, לאורכה ולרוחבה, תישאר בידיו של צה"ל, וצה"ל בלבד.
בניגוד למדינות אחרות –  אנו לעולם לא נבקש ממישהו אחר להילחם עבורנו. לעולם לא ניסוג מרמת הגולן. לעולם. | נאום בני גנץ בפני ועידת איפא"ק 2019:


לבנו ומחשבותינו עם המשפחות שבתיהן נפגעו ממתקפת טילים הבוקר על ישראל. מתקפה על ישראל כמוה כמתקפה על הקהילות היהודיות בכל מקום בעולם. עם ישראל, החזק והנחוש, שוב עומד תחת מתקפה; זוהי עוד תזכורת, אחת מני רבות, שאנו מקבלים בעל כורחנו לשנאתם של אויבינו, ולכך שהם אינם מוכנים להשתנות. השנאה הזו, המלבה סכסוך בן מאה שנה, היא אולי הדבר היחיד שאויבינו רוצים להעצים, כי השנאה הזו, הסבל הזה, הם הדבר שלמענו הם חיים.

אנחנו חיים למען התקווה!

אנחנו חיים למען ההבטחה לעתיד טוב יותר, ואנחנו לא מפסיקים לבנות אותו.

אלה החפצים בחיים לעולם יהיו חזקים מאלה החפצים במוות – ואני אומר לכם, מנהיגי חמאס, אתם לא תשנו את זה! טוב עשה ראש הממשלה שהחליט להקדים את חזרתו לארץ. גם אני אחזור לישראל – לעמוד לצד עמי, לצד עמנו, ואם צריך גם להילחם להגנתו.

דבר אחד אני יודע בוודאות: גם הפעם ישראל תצא כשידה על העליונה.

גבירותיי ורבותיי אני חייל…; זה מי שאני; זה מה שאני עושה;

לחמתי בקרבות ששמעתם עליהם ובמבצעים שלא תדעו עליהם לעולם.  פיקדתי על פעולות צבאיות סבוכות והשתתפתי במלחמות כואבות. הובלתי יחידות קומנדו אל עומק שטח האויב.

הייתי החייל הישראלי האחרון שיצא מלבנון במאי 2000, לאחר ששירתי שם במשך 22 שנה.

איבדתי חברים. אני נושא אותם עמי בכל אשר אלך.

הקדשתי את חיי למדינת ישראל ולעם היהודי,

והיום, כיו"ר כחול לבן, זהו כבוד אדיר עבורי לעמוד כאן מול כולכם.

**************

בוקר טוב, לנשיא מועצת המנהלים מורט פרידמן, ליו"ר המועצה ליליאן פינקוס, לנשיאה הנבחרת, בטסי קורן, למנכ"ל איפא"ק, הווארד קור, לחברי הקונגרס הנכבדים; לפעילי איפא"ק ולחבריה.

גבירותיי ורבותיי;

גם אתם, כולכם, חיילים – והרשו לי לומר לכם, כבר עכשיו, על מה אנחנו נלחמים:

למרות שיש לנו את הצבא הטוב ביותר; את חיל האוויר הכי טוב בעולם; את הלוחמים הטובים ביותר ביקום;

אפילו עם צבא כזה; עם חיל אוויר כזה; עם לוחמים גיבורים שכאלה; אם אנחנו רוצים תקווה, אנחנו חייבים אחדות; אם אנחנו רוצים ביטחון, אנחנו חייבים אחדות; לאורך כל ההיסטוריה, ניצחנו רק באחדותנו;

האחדות היא עֲבָרֵנוּ, והאחדות חייבת להיות עתידנו!

*************

המשימה הראשונה שלי כחייל קרבי הייתה ללוות ולאבטח את נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בביקורו ההיסטורי הראשון בישראל. בדיוק מחר לפני 40 שנה, במרחק של פחות מ-2 קילומטרים מכאן, בבית הלבן, חתמו הנשיא ג'ימי קרטר, ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, ונשיא מצרים, על הסכם השלום ההיסטורי שהראה לכולנו כי בכוחה של מנהיגות דגולה ואמיצה לשנות את פני ההיסטוריה.

מאז ועד היום הייתי שותף, כחייל, למשימת הבטחת בטחונה של ישראל.

אך אני לא כמו כל חייל. אף אחד מאתנו איננו חייל רגיל. אנחנו חיילים יהודים.

פקודות הקרב שלנו כוללות את הוראות הפתיחה באש ואת עשרת הדיברות.

את קוד ההפעלה של ה-F-35 ואת הקוד המוסרי של נביאי ישראל.

****************

ואותו קוד מוסרי של עמנו, הוא זה שהוביל אותי לפני 28 שנים, כשיצאתי למשימה חשאית.

כקצין צעיר, הובלתי את חייליי לסודאן.

מדינת אויב. ושם, בלב המדבר, פגשנו את יהודי אתיופיה שנמלטו מרדיפות ומטבח.

ביחד עלינו על מטוסי מטען צבאיים וחזרנו הביתה. הבית שאותו מעולם לא ראו, אך עליו חלמו כל חייהם.

ארץ ישראל!

בין היהודים שהגיעו מאתיופיה הייתה ילדה קטנטנה. היא הייתה רק בת שלוש; היא חצתה את המדבר בזרועות דודתה; השאירה חצי ממשפחתה מאחור; הילדה הזאת נמצאת כאן היום –

חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה; מועמדת לכנסת הבאה מטעם מפלגת כחול לבן; פנינה – תוכלי לקום בבקשה? פנינה – אני כל כך גאה על כך שאת חברה במפלגה שלי, ונמצאת היום איתי בחדר הזה.

נשלחנו למשימה ההיא מפני שלמדינת ישראל עומדת, ותעמוד תמיד, החובה המוסרית להבטיח את שלומו של כל יהודי בכל העולם. אם יש יהודי אחד בסכנה; בכל מקום בעולם; הרי שמשימתנו עדיין לא תמה;

היום אני אומר לכם, שהמשימה עדיין לא תמה!

אני יודע זאת מפני שבתחילת השנה, כשבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג הותקף, גם אני, כמו רבים מכם, ישבתי מול מסך הטלוויזיה. אנחנו יהודים, ולכן לא נעמוד מנגד. אנחנו לא נסבול שנאה. אנחנו לא נסבול גזענות.

***********

בארנק שלי, אני מחזיק עמי תצלום בשחור לבן של אמי, ביום שחרורו של מחנה ברגן בלזן, עדיין במדיו המפוספסים של מחנה הריכוז. לפני כמה שנים הכנסתי, בזהירות, תמונה נוספת לצידה.

התמונה הזו היא בצבע. זוהי תמונתו של בני, נדב, לבוש במדי צבא ההגנה לישראל. היא צולמה ביום שבו סיים את אימוני הצניחה שלו. מולו עומד קצין – מבוגר ממנו, עליי לומר – גם הוא במדים. זהו אני, כרמטכ"ל. בין שתי התמונות האלה טמון סיפורה של ישראל. שלושה דורות, שלושה סמלים:

זוועות ברגן בלזן; הכותל המערבי; והתקווה לישראל צעירה, חזקה ועצמאית;

אך התמונות האלה מלמדות אותנו עוד משהו: הן מלמדות אותנו שלעוצמה ולכוח חייבות להתלוות גם אמות מידה מוסריות גבוהות. הן מלמדות אותנו, שניסים אינם קורים מאליהם. אנחנו חייבים להגן עליהם.

ואנחנו נגן עליהם.

ולכן אני אומר מעל במה זו למשטר האיראני: לעולם לא עוד. אני לא אאפשר לכם להתבסס בסוריה.

אני לא אאפשר לכם לפתח נשק גרעיני.  אתם מכירים אותי היטב – ולא מהטלפון הנייד שלי. במשמרת שלי, איראן לא תהפוך למעצמה אזורית. ואני לא אהסס להשתמש בכוח אם יהיה צורך בכך.

אני יודע שהילדים בטהרן, והילדים בירושלים, נולדים חפים משנאה. אני יודע שהעם האיראני מחכה לשחר חדש – ואני מקווה שכולנו נזכה לראות אותו עוד בימי חיינו. ולכן אני אומר לכם היום, שעל החזבאללה, החמאס, אל-קאעידה ודאע"ש לדעת: כבר נפגשנו בעבר בשדה הקרב. אתם יודעים את זה נגמר.

ולכן אני אומר לכם היום שהמציאות בדרום, כפי שהיינו עדים לה היום, שבה ילדים ישראלים ישנים במקלטים בזמן שראשי החמאס חוגגים, חייבת לבוא אל קיצה מיד – וכך יהיה! ראשי החמאס שכחו מה קרה לאחמד ג'עברי – הרמטכ"ל שלהם. הם יקבלו תזכורת אישית אם ימשיכו לפגוע בתושבינו, וכמוהם גם הטרוריסטים כולם.

אנחנו נשמור על עליונותנו הצבאית; אנחנו נשמור נחרצות על יתרוננו הביטחוני – באוויר; ביבשה; בים; ואפילו מתחת לים; לאלה שירצו לפתוח דף חדש: אנו נושיט יד לשלום ונחתור לשלום עם כל מנהיג ערבי שיגלה נכונות אמיתית לכך. באף הסכם עתידי, לא נתפשר על הדברים הבאים:

ירושלים היא בירתה המאוחדת והנצחית של ישראל, וכך תישאר תמיד.

בקעת הירדן היא גבולה הבטחוני המזרחי של ישראל, וכך תישאר תמיד.

האחריות לביטחונה של ארץ ישראל, לאורכה ולרוחבה, תישאר בידיו של צה"ל, וצה"ל בלבד.

בניגוד למדינות אחרות – 

אנו לעולם לא נבקש ממישהו אחר להילחם עבורנו. לעולם לא ניסוג מרמת הגולן. לעולם.

*********

ועם זאת, כרמטכ"ל צה"ל לשעבר וכמנהיגה העתידי של ישראל, אני יודע שסוד כוחנו מבוסס על היכולת שלנו לעמוד יחד. אחדות זהו סודו של העם היהודי.

את היכולת שלנו לעמוד מאוחדים, אין לקחת כמובנת מאליה. בברגן-בלזן אף אחד לא שאל; מי רפורמי ומי קונסרבטיבי; מי אורתודוכסי ומי חילוני; לפני שיצאתי לקרב, מעולם לא בדקתי מי חובש כיפה מתחת לקסדה. השיח המפלג, שקורע את עמנו החזק מבפנים, משרת אולי מטרות פוליטיות, אך הוא מפורר את מרקם חיינו המשותפים.

כבעליה הגאה של כומתה אדומה, שאותה חבשו גם משחררי הכותל, אני יכול לומר לכם בגאווה שהכותל המערבי ארוך מספיק כדי לקבל בברכה את כולם. כולם!

לא ניתן לקיצונים משני עברי המפה הפוליטית למשול בנו;

לא ניתן לכהניסטים לנהל את המדינה שלנו;

לא ניתן לגזענים להנהיג את מוסדות המדינה;

לא ניתן לשחיתות להוביל את דרכנו.

לשחיתות, על כל צורותיה!

האינטרס היחיד שמנחה את מנהיגי ישראל חייב להיות טובתה של מדינת ישראל ועמה;

***********

הכוח היהודי חזק מכל אלה.

אבל אנחנו לא יכולים לעשות זאת לבד.

זה הזמן להכיר בבת-בריתנו החזקה ביותר – ארצות הברית; אתם! העם האמריקני! יהודים, ולא-יהודים!

ארצות הברית הייתה המדינה הראשונה שהכירה בהולדתה המחודשת וההיסטורית של מדינת ישראל ב-1948, 11 דקות בלבד לאחר הקמתה. הנשיא טראמפ – שותף אמיתי ובן-ברית של ישראל. תודה על שהכרת בירושלים כבירתו הנצחית של העם היהודי, ושהעברת אליה את השגרירות שלך. ותודה על שהכרת בריבונותה של ישראל על רמת הגולן. אנו אסירי תודה על השותפות האסטרטגית עימך.

ואנחנו רוצים שאמריקה כולה; רפובליקנים ודמוקרטים; ימשיכו ללכת עמנו יד ביד, ברוח ההסכמה הבין-מפלגתית האמיתית שהביאה עמה הישגים כה רבים בעבר.

********

ולפיכך, ידידיי,

אני חייל, חייל גאה. ואחרי שנים של לחימה בקרבות ששמעתם עליהם, ובכאלה שעליהם לא תדעו לעולם,

אני כאן כדי לצאת למשימתי הבאה: להעמיד את עמנו לפני הכל, את ביטחוננו לפני הכל,

ואת מדינת ישראל שלנו, היפה, התוססת והחזקה לפני הכל! תודה רבה!

לכתבות דומות שיעניינו אותך